טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחלץ את צבעי הפנדה ממעמדם הנחות

לכתבה
יהושע נוישטיין, מופשט עם קישוט ברזל מחושל, אמצע שנות ה-60אלעד שריג

יהושע נוישטיין מבקש להחזיר לצבעי הפנדה את כבודם האבוד בתערוכה קבוצתית שאצר במוזיאון תל אביב. הוא מגולל דרכם את סיפורה של האמנות הישראלית וטוען שהשימוש בהם היה המהלך המקורי שלה

תגובות

כל ילד מכיר אותם: אלה פעמים רבות הצבעים הראשונים שבהם מציירים. צבעי פנדה — גירים קטנים, נוחים לאחיזה, עשויים שמן ושעווה, בשלל צבעים. הם מגיעים בקופסאות של 12 גוונים בסיסיים או 24 בני־גוונים, והם — ולא המכחולים לצבעי מים, עפרונות הרישום או שפופרות השמן — כלי הציור המוקדמים ביותר. מדובר בצבעי פסטל־שמן; מאין, אם כן, הגיעה הפנדה? פנדה היה שם הגירים תוצרת חברת טאלנס ההולנדית שנהפך לשם הגנרי לגירי פסטל־שמן בעברית. ממש כמו פריג'ידר — שמו של מותג מקררים אמריקאי שהיה לשם נרדף לכל מקרר. מעתה, כולם מציירים בפנדה. אבל קשה להתכחש לצימוד האסוציאטיבי לדוב פנדה, אותה חיה גדולת ממדים ויפת מראה, נעימה...

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות