אחרי תערוכה רבת רושם וממזרית, ישי שפירא קלטר עובר לאמירות משומשות

התערוכה החדשה של ישי שפירא קלטר היא לא פחות מסלטו מורטלה לאחור, היישר לחיק הפורמליזם הצרוף. בכך היא מצליחה גם לחתור תחת עצמה, וגם, בפשטות, להיות בנאלית

שאול סתר
שאול סתר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שאול סתר
שאול סתר

לפעמים התהום שנפערת בין שתי תערוכות של אותו אמן גדולה כל כך, עד כי בשעה שרואים את התערוכה החדשה – את ההצבה בחלל והעבודות השונות – נדרש יותר מכל להתבונן בתהום עצמה. כך קורה בתערוכתו של ישי שפירא קלטר בגלריה רו ארט. התערוכה העכשווית מורכבת מסדרות של דימויים לא פיגורטיביים, גיאומטריים, חזרתיים, שנעשו מחומרים תעשייתיים שונים: גריז, זפת וגם יוד, הוא היו"ד שבשם התערוכה. אלה נתונים בפאנלים מלבניים שיוצאים מן הקירות או עולים מהרצפה, לעתים בזווית מוטה, כמין קולטי שמש או לוחות שמגינים מקרינתה, מן החום הנורא והאור המסמא. הדימויים מצויים אמנם בחזית העבודות, אולם אלה אינן תלויות על הכתלים אלא מופיעות כאובייקטים במרחב ויוצרות סביבה. ועם זאת הן מותירות רושם עמום, דהה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ