נעמה ערד מרכיבה מחדש את הגוף הנשי

בתערוכה שלה עוסקת נעמה ערד בגוף הנשי באופן שונה מכפי שנדמה במבט ראשון. אלא שהמתח האצור בפסלים שלה עדיין אינו חורג מהדימוי עצמו

שאול סתר
שאול סתר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שאול סתר
שאול סתר

נעמה ערד מציבה בגלריה זומר כעשרה פסלים שעשויים מחומרים יומיומיים: חפצי בית, ציוד משרדי, כלי בניין. היא מחברת מושב כיסא לנורה ומתג, גרביונים, מגהץ וחוט חשמל; או שתי מטקות ורודות לקולב בגדים לבן; או מפית נייר מקופלת, ציר ארון וקוטל יתושים. בחיבורם הופכים האובייקטים השונים לכדי מתווים של דמויות אנושיות - לרוב נשיות, לעתים אנדרוגיניות. הדמויות מופיעות בחזיתיות מוחלטת: הן חסרות נפח, דקיקות ותמירות. כולן מתוחות - בחוטים התלויים מן התקרה, או באלה המשוכים בין האובייקטים השונים, או במשקולות המצמידות אותן לקרקע. הדמויות כמו פרושות על מיטת סדום בלתי נראית עד קצה גבול היכולת, נמתחות לאורכן רגע לפני התפוקקות האיברים.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ