תערוכת בוגרי התואר השני בבצלאל עומדת בסימן מותו של אחד הסטודנטים

תערוכות בוגרים של בתי ספר לאמנות הן לרוב מקבץ אקלקטי של עשרות תערוכות יחיד קטנות, שניצבות זו לצד זו ללא כל חוט מקשר ביניהן ומזמנות מהלך צפייה ״ירידי״ - מקוטע, מבדד, מדרג, מכתיר או זונח. אבל משהו שונה קורה בתערוכת הבוגרים של התוכנית ללימודי התואר השני בבצלאל השנה: זו תערוכה עם מצע משותף.

בחודש דצמבר האחרון נהרג בנג'מין (בן) מץ׳, סטודנט התוכנית, בתאונת אופניים בצומת רחובות בדרום תל אביב - כעשרות מטרים ספורים מהסטודיו שלו ומן המקום שבו מוצגת כעת התערוכה של חבריו ללימודים, תערוכה שבה גם הוא התעתד להציג את עבודותיו. מץ׳ היה בחור יהודי צרפתי שהיגר לישראל לפני כמה שנים ובעת מותו היה בשיא פעילותו האמנותית. ביקרתי בסטודיו שלו בשנה שעברה. הוא היה איש שיחה כריזמטי, ודיבורו לא התמצה, כמו במקרים רבים מדי, בתיאור עבודותיו שלו, הקשרן והתכוונותן, אלא נפתח לשאלת תפקידה ואפשרויות פעולתה של האמנות בזמן הזה.