שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אבי פיטשון
אבי פיטשון
אבי פיטשון
אבי פיטשון

בימים אלה, תלונה על כניסתה של אמנות הרחוב לגלריות ולמוזיאונים משולה לטרוניה על הקדנציה ה-74 במספר של ביבי, או לכתיבת ביקורת קטלנית על האלבום ה-85 במספר של " U2". את הסחף הזה כבר אף אחד לא יעצור, לא משנה כמה מופרך, מעליב, לא ענייני ועם־סימני־דולרים־בעיניים הוא.

במובנים רבים אמנות רחוב במשמעותה המקורית נכחדה. כשהיא ברחוב, היא נהפכה מזמן מקול מושתק ומוסלל שבחר בדרך היחידה שבאפשרותו להתבטא – לסממן ג'נטריפיקציה מובהק ואטרקציה תיירותית - בין אם היא מוצלחת או גרועה. בו בזמן, מידת הנראות של אמנות זו בחללי אמנות משמעה גם היא הכחדה, מאחר שקשה מאוד לדמיין כעת אמן רחוב שלא מביא בחשבון מראש, עוד לפני שניער את מכל הספריי הראשון שלו, את האופציה שיהפוך לסחיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ