בתערוכת מחווה לקולנוע של טרקובסקי, רק פבל וולברג פוגע במטרה

רוב העבודות המוצגות בקבוצתית "דה זון" מחווירות אל מול הצילומים העוצמתיים של וולברג

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי פיטשון
אבי פיטשון

מי ישמע! תערוכה קבוצתית ללא טקסט אוצרותי שמאכיל בכפית נושא, אג'נדה או "מחקר", שלא "שואל שאלות נוקבות". אין תיווך מייגע (לא שהוא תמיד כזה), סתום (לא שהוא תמיד), לא באמת קשור (לא שתמיד), או מנוסח רע, בנאלי, פרובינציאלי, קלישאתי, לא חכם ועם שגיאות כתיב (לא ש). כמה מרענן! העבודות מדברות. יש רק כותרת, "דה זון" — רפרנס לאותו אזור ביניים נטוש, מסתורי ואסור שבלב "סטאלקר", סרטו המצמית של אנדריי טרקובסקי מ–1979 — שמעוררת טריגר רגשי חזק. אולי חזק מדי. זה לא הוגן לקרוא באופן ארעי לחלל גלריה על שם משהו שכרוך בחוויה כה טוטלית (למרות שיש בחלל של גלריה דביר, בייחוד בגרם המדרגות היורד מטה עד למקלט הקריפי, משהו קולנועי) ולחייב את העבודות שמושמות בתוכו לכותרת זו; אפשר לזהות הדהוד מסוים ובעוצמות משתנות לכותרת בעבודות של שבעת המשתתפים. רק שניים מחזירים הד שמתקרב בווליום שלו למקור הקנוני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ