תערוכתה החדשה של עדן אורבך עפרת היא השלמה ביותר שלה

"אמטראסו", העבודה הכי מהודקת של עדן אורבך עפרת עד הלום, היא חלק מזרם אמנותי תת–קרקעי שמתנער מהציווי להיות אקטואלי. חבל שיצירותיה מוגשות במנות קטנות ובמרווחי זמן גדולים

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי פיטשון
אבי פיטשון

ב-17 הפעמים האחרונות שבהן התלהמתי כאן על גיחתה של אמנות ישראלית העוסקת במיסטי, ברומנטי, באפל ובגותי, הזכרתי בחטף שאמנות ניו אייג' מזעזעת פורחת כאן ללא צורך בתשומת לב מאליטות אמנותיות. מה שהזנחתי ולא הזכרתי אלה שלושה דברים חשובים: הראשון הוא עלייתה של אמנות דתית יהודית, שהיא אחד הערוצים המעניינים ביותר בניסיון של היהדות לחדש את עצמה ולהתאים את עצמה לתקופה. המגמה הזאת של השנים האחרונות באה לידי ביטוי בנראות הגוברת של בתי ספר ומכללות דתיים לאמנות, בביאנלות-נושא ובאנשים כמו דוד שפרבר, שזה שנים כותב על אמנות יהודית בכלל ואמנות יהודית פמיניסטית בפרט. השני, פדיחה שלי, זה פסטיבל "מקודשת".

תגובות