האמנות המתארת את תולדות צמיחתה של הזהות ההומוסקסואלית

תערוכה חדשה במוזיאון טייט בריטן בלונדון מגוללת באופן לא שגרתי את תולדותיה של ההומוסקסואליות המודרנית ועוצרת רגע לפני ה"שחרור" של הקהילה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנרי סקוט טיוק, The Critics, 1927
הנרי סקוט טיוק, The Critics, 1927צילום: Warwick District Council
שאול סתר
שאול סתר
לונדון

לפני 50 שנה, ב–1967, הוסר האיסור החוקי על קיום יחסי מין בין גברים בוגרים בבריטניה. כמאה שנה קודם לכן, בשנת 1861, בוטל בבריטניה עונש המוות על מעשה סדום. בין שני התאריכים הללו נוצרה ההומוסקסואליות המודרנית, הגברית והנשית, ואיתה תרבותה ואמנותה.

מוזיאון הטייט בריטן בלונדון, מוסד מכובד ושמרן, מציג כעת בין כתליו פרקים נרחבים מאותה "אמנות קווירית בריטית" — אני הייתי מכנה אותה "אמנות הומוסקסואלית", או מוטב, "אמנות לא־הטרוסקסואלית" — שנוצרה במשך מאה השנים הללו. לפני כן הוצגה בטייט תערוכה רטרוספקטיבית לדייוויד הוקני, ובה נחגג ברוב עם הצייר בן ה-80 כבכיר האמנים הבריטים החיים כיום. ועכשיו, גברים ענוגים ונשים קשוחות, מעשים נגד הטבע ותשוקות מקוללות מוצגים על קירות המוזיאון.