אחרי הוואו הראשוני מהגודל, נדרשת מהצופים התבוננות וחשיבה

הצמחים הוכנסו בשנים האחרונות לחללי התצוגה במוזיאונים. בתערוכה Plan(e)t בתל אביב נפגשים מדע, טכנולוגיה ואמנות בכמה פרויקטים מרהיבים

גלעד מלצר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דיוויד ברנס ואוסטין יאנג, Fallen Fruit, 2020
דיוויד ברנס ואוסטין יאנג, Fallen Fruit, 2020צילום: אסף ברנר

נראה שנמצא האשם במשבר האקלים. אחרת קשה להסביר את חזרתו של עולם הצומח למרכז הבמה של עולם האמנות. נכון שבעבר היו מסורות ארוכות שנים ומגוונות של ציורי צמחים ופרחים, של התייחסות לצמחיה כחלק מנופים, אבל רק בשנים האחרונות הצמחים עצמם, פיזית, הוכנסו למוזיאוני אמנות בשלמותם או כמושא לפירוק והרכבה של מחקרים המשלבים בין אסתטיקה למדע. אחד המומנטים החלוציים בתחום היה פרויקט "החממה" של אביטל גבע, שיצא לדרך בשנת 1976 בקיבוץ עין שמר ואף ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה ב–1993 וממשיך לחקור, לפרום ולחבר בין עולם הצומח לבין אמנות ופדגוגיה באופנים שממשיכים לעורר מחשבות על צמחים אצלנו, בני אדם.

תגובות