"הריבוע": הסרט הזה לא חתרני בריבוע

הסרט "הריבוע", שביים רובן אוסטלונד, מבקש לחשוף את ערוותו של עולם אמנות מנוון. גם אם המבע שלו מוקצן לעתים, הנרטיב המתקתק מכריע את הכף

"הריבוע"
"הריבוע"צילום: באדיבות בתי קולנוע לב
שאול סתר
שאול סתר
שאול סתר
שאול סתר

הכרזה של הסרט "הריבוע" שביים רובן אוסטלונד אינה מציגה במרכזה כנהוג את גיבורו, האוצר הראשי של המוזיאון לאמנות עכשווית בשטוקהולם, וגם לא את העיתונאית שמראיינת אותו בתחילת הסרט ומלווה אותו לכל אורכו, והיא "הפנים המוכרות" שבסרט, אליזבת מוס.

שניהם מופעים בכרזה בקטן, ישובים בשני צדיו של שולחן שעליו עומד זקוף, בחזה חשוף, משיא מבט מאיים ונישא מעל כולם דווקא טרי נוטארי, שחקן ופעלולן, המגלם בסרט תפקיד קטן אך משמעותי של האמן הטוטאלי. אותו אמן, שתערוכתו מוצגת במוזיאון, מוזמן לערב גאלה מפואר של אגודת הידידים והתורמים להציג פרפורמנס שבו הוא מתגלגל בדמותו של קוף. ומה שמתחיל כ"מיצג מאוד אינטנסיבי" שמספק "חוויה יוצאת דופן" — לפי מיטב כללי הטקס של בורגנות גבוהה שצמאה לריגושים — נהפך לאירוע שמבלבל בין היצג ופעולה, אדם וחיה, פורץ את גבולות המופע ונהיה "מציאותי" הרבה מעבר למה שמשתתפי הערב יכולים לשאת.

לא סתם נבחרה הסצינה הזו, שאורי קליין כתב בסוף השבוע האחרון כי "בעיקר הודות לה ייזכר הסרט של אוסטלונד", למודעות הענק של "הריבוע": הסרט רוצה ללכת בדרכיו של אותו אמן, האדם־קוף — לחרוג מגבולות הז'אנר, לשעשע בתחילה ואז לזעזע, לחשוף את ערוותו של עולם אמנות מנוון, מנותק, מדושן עונג ומפוצץ בכסף, וריק. המבנה האפיזודי המקוטע של "הריבוע" ורופפות המהלך הנרטיבי שבו, כמו גם המתיחה של רבות מהסצינות מעבר למיצוין הדרמטי והאלמנטים הסוריאליסטיים שטמונים בהן — מדגישים את תביעתו של הסרט לאמנותיות, ולא רק לייצוג של עולם האמנות.

אבל למול זה מוצגת בסרט תפישה אמנותית אחרת — זו של הריבוע עצמו. הריבוע הוא עבודת אמנות שמוצבת בתחילת הסרט ברחבת הכניסה למוזיאון: ריבוע עשוי לבנים מוטבעות באדמה, שארבע צלעותיו מוארות והוא תוחם חלקה קטנה בעלת חוקים משלה. "הריבוע הוא מקלט מקודש לאמון ודאגה הדדית. בתוכו, כולנו חולקים אותן זכויות ומחויבויות". האוצר הראשי מסביר זאת לילדיו: אם מישהו בריבוע מבקש מכם כסף — עליכם לתת לו; אם הוא רוצה חיבוק — עליכם להעניק לו. הריבוע הוא לפיכך קורס מזורז לאנושיות טובת לב, חפה מקונפליקטים, תרבותיות לעילא וצודקת.

שתי פרדיגמות אמנותיות: מצד אחד, אדם־קוף, שפונה לנמוך ולבזוי, לתת־אנושי ולחוץ־תרבותי, להתפרצות הכוחות האלימים. ומן הצד האחר ביסוס היסודות ההומניסטיים של התרבות. מכאן, גופו הבוטה של האמן, שכולו פעולה של חומר רוטט, מתפרץ ומטיל אימה. ומכאן, עבודה ללא גוף, חלל ריק, חרישי ומכונס, שאמור להתמלא מבחוץ באינטראקציות אנושיות; האמנית שיצרה את הריבוע כלל לא מופיעה בסרט. פרפורמנס אל מול אמנות השתתפותית. "הריבוע" נמתח בין שתי הפרדיגמות הללו. הוא מפלרטט עם העוצמות של הראשונה, אבל נסוג בסופו של דבר לחוף המבטחים של השנייה. המבע שלו אמנם מוקצן לעתים, אך הנרטיב המתקתק מכריע את הכף. נדמה כי הסרט מבקש לפרקים לצאת מגבולות הריבוע — שהוא גם המרחב המרובע של הפריים הקולנועי והמסך. אבל הסרט למעשה יוצר אותו.

"הריבוע" אכן יוצר, כפשוטו, את הריבוע: במאי הסרט, רובן אוסטלונד, והמפיק שלו, קאלה בומן, יצרו בשנת 2014 את עבודת האמנות שתופיע לאחר מכן בסרטם — ריבוע מואר שהוצג בתערוכה במוזיאון לעיצוב בעיר ורנאמו שבשבדיה, והוצב במרכז העיר. כך הם יכלו לבחון את תגובות האנשים שנכנסו לתוכו להבין את משמעות ואופן פעולתו של הריבוע — לשם הצבתו המחודשת בסרט. האמנית הנעלמה שיצרה את הריבוע היא לפיכך בת דמותו של אוסטלונד: שניהם אינם נראים על המסך, נפקדים מעבודת האמנות שאותה יצרו, ומבחוץ שניהם מתזמרים אותה כמפגש מחודש עם האנושי, התנתקות מהחייתי לטובת שיפור עצמי, חניכה אל הסדר המוסרי והנחלת המידות החברתיות הטובות.

לעומת זאת, אמן המיצג העונה בסרט לשם אולג, אותו אדם־קוף, נעשה בהשראת האמן הרוסי אולג קוליק, שנודע במיצגיו הקיצוניים שבהם הוא מתגלם ככלב. באירוע שהתפרסם בשנות ה–90, שהה קוליק בחלל תצוגה בשטוקהולם כאדם־כלב, הציב לידו שלט סכנה, נבח והשתולל ואף תקף את מי שלא התייחס לאזהרה — נשך כמה מן המבקרים, ובהם בתו של אוצר התערוכה. אולג הוא דמות קיימת והמיצג שלו הוא ציטוט של אירוע אמנותי שהתרחש ולכן אין הוא האירוע של הסרט.

אולג קוליק

אוהבים קולנוע? בואו לדבר, להמליץ ולקבל המלצות בקבוצת הפייסבוק שלנו

"הריבוע" משופע בהפניות ורמיזות לעולם האמנות: האמן־הכוכב ג'וליאן שבא לבוש פיג'מה לשיח אמן במוזיאון הוא בן דמותו של ג'וליאן שנאבל. עשרות ערימות החצץ שמוצבות במוזיאון מזכירות עבודות של רוברט סמיתסון. ואיש הניקיון שמנקה את רצפת המוזיאון בסוף היום וגורף לתוך השואב קצת מן החצץ שבעבודה, וכך "הורס" אותה — ולכאורה מוכיח את הפירכה שבה — מהדהד מקרה שהתרחש לפני כשנתיים במוזיאון באיטליה, שבו צוות הניקיון פינה בסיומו של ערב פתיחת תערוכה מאות בקבוקי שמפניה ריקים שהיו חלק ממיצב אמנותי שהוצג בה. אמן המיצג הטוטאלי הוא לכן, בסיכומו של דבר, עוד אחת בשורה של תופעות מוזרות מעולם האמנות שהסרט בוחן מבחוץ, במידה של סקרנות ועניין, אך מתוך רתיעה — מסמן, מגחיך ומתנער מהן. מין לארס פון טרייר המופיע כדמות בסרט של מיכאל הנקה.

עולם האמנות נשקף מן "הריבוע" כעולם ראוותני ובזבזני, מופרך ושקרי, עולם שמפריד את האדם מרגשותיו האמיתיים. הסרט, בתגובה, מסמן את מסעו של האדם — האוצר הראשי — אל המציאות, החברתית והרגשית, שפירושו גם מסע התרחקותו מן האמנות. האמנות מוצגת כמרחב מלאכותי שאותו יש לעזוב כדי למצוא את האני האותנטי, ואת האנושיות הספונטנית שבאדם. הביקורת שמפנה הסרט לעולם האמנות היא לפיכך מצד הטעם הטוב והסדר הראוי. זו ביקורת זעיר־בורגנית על העודפות הלא תועלתית שקיימת באמנות: האוצרים והאמנים נרקיסיסטים ואקסצנטרים, השפה שבה הם עושים שימוש מנופחת שלא לצורך, האמנות שהם יוצרים סתמית או פרובוקטיבית, לרוב גם וגם. אין בביקורת הזו כל חדש. להיפך, היא שבה אל המיתוס של הפרברסיה שרוחשת בעולם האמנות — שלמעשה נהיה פקידותי מדי יום — כדי לסמן את מסלול היציאה ממנה והשיבה אל הנורמליות: אל ריבוע שבו כולם ינהגו בהגינות ובענווה זה עם זה, או יכפרו על מעשיהם הרעים ויזכו, לפחות מצד הצופים, למחילה. גם אם מקום שכזה אפשרי, אמנות מעניינת לא תצמח בו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"