אסתטיקה דלה, סימבוליזם שקוף, והפתעה משמחת בסוף: על שלוש תערוכות היחיד בגלריית המדרשה
טקסי האובדן של מעיין אביה קורצוייל אובדים בחלל; הדוקומנטרי של נעמה שוחט מרתק אבל למה הוא בגלריה? והשפן בכובע של ישראל קבלה הוא סוחר עתיקות בשוק הפשפשים שגייס לתערוכתו
אחרי העונג מפנק החושים של התערוכה "קוראת לאלה" מהשבוע שעבר, קשה לחזור לשגרה של סימבוליזם צולע ושקוף, אסתטיקה דלה וסגפנית ותחושה של עמידה על הגבול הבעייתי בין עשייה אמנותית לבין פרזנטציה אור-קולית חיוורת לרעיונות מעניינים יותר או פחות. החלושס הזה מאפיין חלק מאשכול שלוש תערוכות-היחיד הזה, לא את כולו, יש הפתעה נעימה בסוף.
