יעקב דורצ'ין הוא אחד האמנים הכי לא עכשוויים בשטח. התערוכה שלו עוצרת נשימה

התערוכה החדשה של דורצ'ין מעידה כי למרות היותו מאחרוני המוהיקנים של כת המודרניזם, הפסלים שלו הם על-זמניים

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי פיטשון
אבי פיטשון

במדינה שכה מתאכזרת להמשכיות ולכל מורשת שאיננה מורשת קרב או אבות, המשפט "תערוכה חדשה של יעקב דורצ'ין" נשמע כמו הזמנה לטקס אזוטרי חמור-סבר ומלא בהוד עתיק של עץ בן אלף שנים. טקס העלאה באוב של אחד המוהיקנים האחרונים בכת המודרניזם, שפעם היתה מלכותה אימפריאלית וכיום היא מסתופפת כענק אך לא בגנו; ראשו הלאה וזרוק השיבה נחבט בתקרה הנמוכה האופיינית לעולם הגמדים הקופצני החדש, עולם הפופ-אפים, הטיק-טוקים, הפומו, סף הגירוי השחוק וטווח תשומת-הלב העוויתי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ