ויסקי ואוננות כאמצעי התנגדות

התערוכה הקבוצתית “זמן/התנגדות”, המוצגת בחולון, מציעה אופני התנגדות 
יום־יומיים לתפישת הזמן ההגמונית, מהליכה ועד אוננות

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים18
גליה יהב

בטקסט בהיר, קצר וקולח, לא פומפוזי ומדויק, כותבים אוצרי התערוכה “זמן/התנגדות” (המוצגת במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון), יעל מסר וגלעד רייך, מה מעניין אותם: “אופני ההתנגדות השונים שבאמצעותם מערערים אמנים על תפישת הזמן ההגמונית באמצעות פרקטיקות של היום־יום”. בעקבות הפסיכולוג החברתי וחוקר הזמן רוברט לוין, שלטענתו “החברה ’משתמשת’ בזמן כחומר וכצורה, כיסוד שעליו אפשר להשתית סדר חברתי”, הם מבקשים להראות ולפרק את “הזמן ההגמוני”, הביורוקרטי, הלאומי, המערבי־ליברלי והרציונלי שהוסדר. כעת הוא מכתיב את היום־יום של חיינו ומגדיר בעבורנו מושגים בסיסיים כמו מהר ולאט, מוקדם ומאוחר, “להיות בזמן”, “לקחת את הזמן”, כלשונם. מול הזמן ההגמוני הם מציבים דוגמאות לתחבולות אמנותיות של זמן לא יצרני, פרטי, מקומי וסובייקטיבי, מודלים של “זמן קטן”, המשמשים איי התנגדות.

תגיות:

תגובות