כשסינדרי לייפסון מחליט מהי אמנות

מי קובע מהי אמנות ועל פי מה? זו השאלה שעולה מהתערוכה של אמן האיסלנדי סינדרי לייפסון, שהציע לאנשים להביא יצירות כדי שיחליט אלו מהן יתלו על קיר האמנות ואלו על הקיר שמנגד. היה משעשע

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

"האורקל" היא תערוכה כיפית. וכמו כל כיף, היא אינפנטילית מעט. בין שהיא צינית מיסודה או נאיבית, עניין שלא ברור לגמרי גם אחרי שהות ממושכת בחלל ומעקב יסודי אחר הדיאלוגים שמהם התערוכה ניזונה, יש בה יסוד מהנה. זהו מיצב אינטרנטי של האמן האיסלנדי סינדרי לייפסון, המתכנה לצורך העניין “אורקאל האמנות”, במסגרתו מוזמנים אמני הגלריה וקהל המבקרים להביא אובייקטים שונים לבחינתו. הם ניגשים לפודיום הממוקם מול מסך טלוויזיה שממנו ניבטת דמותו ב”זמני התגלות” קבועים מראש. הוא בוחן את האובייקטים, מחליט אם הם אמנות או לא, ומנמק בקצרה את קביעתו. כך או כך האובייקטים נתלים בחלל הגלריה, קיר אחד לאמנות, וקיר אחד לחפצים שאינם אמנות, קשה מאד להבדיל בין השניים. בין הזמנים, מוקרן בחלל תיעוד האינטרקציות הקודמות שלו עם הקהל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ