בצֵל האב

"אני מגיעה למקומות שאני נבהלת": בתו של אורי ריזמן נהפכה לציירת בעצמה

אסנת ריזמן בן שלום מתמודדת כל חייה עם נוכחותו החזקה של אביה, הצייר אּו­ֹרי ריזמן. לרגל תערוכה חדשה שלה היא מדברת על ההבדלים בין יצירותיה ליצירות אביה ועל זיכרונות הילדות הכואבים שלה מהקיבוץ

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

אסנת ריזמן בן שלום בוכה הרבה. עיניה זולגות דמעות כשהיא מדברת על ההורים שלה, על הקיבוץ שבו גדלה ועל ילדותה. "אני נוסטלגית מאוד באופי שלי", היא מסבירה, אבל נראה שלא רק רגש נוסטלגי בא לידי ביטוי בדמעות הללו, אלא בעיקר כאב גדול שלא נרפא, פצע שלא ברור אם יגליד אי פעם.

ריזמן בן שלום, שנולדה ב–1947 בקיבוץ כברי, היא בתם היחידה של הצייר אוֹרי ריזמן ואשתו מזל. כיום היא מתגוררת בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, יחד עם בעלה רמי, שממנו נולדו לה ארבעה ילדים. היא מציגה בימים אלה (עד 4 באוקטובר) תערוכה קטנה בבית האמנים בתל אביב, "תנאים של ציור" שמה, ובה ציורים שיצרה בעיקר בשנה האחרונה. למבקרים המזדמנים לתערוכה מזדרזת עובדת הגלריה בכניסה להסביר כי הציירת היא בתו של אורי ריזמן, עוד לפני שהיא בכלל אומרת את שמה, אם תטרח לומר. כאלה הם חייה של ריזמן בן שלום — התמודדות בלתי פוסקת עם נוכחותו החזקה של אביה בחייה, עד כדי כך שלא יכלה לברוח בעצמה מהאמנות ונהפכה לציירת, והתמודדות עם הפיכתו לדמות טרגית, כמעט מיתולוגית, לאחר מותו, כאשר האהדה הציבורית אליו הלכה וגדלה. לצד האיקוניזציה, ההתפעלות וההערצה, התעוררה גם לא מעט תאוות בצע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ