הילדות הרעות של תערוכת בוגרי האמנות בבצלאל

מהנשים הפתייניות־יורקות אצל אלינה אורלוב, דרך המתייפחות המגוחכות של מאי קסטלנובו ועד החלולות המהממות של ספיר גל - "ילדות רעות" הוא המוטיב הבולט בעבודות הגמר השנה. למרות חוסר היציבות בהנהלה, בצלאל היה ונותר המשפיע בארץ, בהצלחותיו כמו במחדליו

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

תערוכת הסיום השנתית של המחלקה לאמנות בבצלאל מושכת אש בדרך כלל. מגיעים אליה אחרי שנספגו כבר הרשמים מן הדור הצעיר, מהבטחותיו ושברונן, בכל מוסדות לימודי־האמנות האחרים. להר הצופים עולים כדי לאשרר מסקנות שהחלו להתגבש במקומות אחרים, ובבצלאל ייחתמו סופית. גם הליקויים המוסדיים, פוליטיקת המסדרונות, השאלות הפילוסופיות על הוראת־אמנות והשילוב הישראלי האופייני של דעתנות וקונפורמיות — גם אלה מרתיחים את הלב במיוחד כשמדובר בבצלאל. זו האקדמיה שאליה נשואות העיניים (אף שהיא מתנהלת בלי נשיא מאז פרישתה של פרופ' אווה אילוז בפברואר האחרון).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ