בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה חדשה: מערכת היחסים בין הצלם למודל

התערוכה “צלמים” בוחנת את היחסים בין צלם למודל, ואילו בגלריה לאמנות באום אל פחם ייפתחו חמש תערוכות תחת כותרת העל “זיכרון וגיאוגרפיות”

3תגובות

הצלם דניאל צאל עוסק זה כמה שנים בצילום מודל ודיוקנאות. לאור התבוננות בתהליכים שונים שעוברים על הצילום העכשווי, בהם: הפשטה, פירוק הדימוי וכן הלאה, החליט לאצור תערוכה שתיבחן דווקא את הנושא הקלאסי - צילום מודל ודיוקן. הוא פנה לצלמים עדי נס, אורי גרשוני ואיתמר פריד ‏(בוגר טרי של המחלקה לצילום בבצלאל‏) כדי לבחון את סוגי היחסים שלהם עם מודל. “זהו מוטיב עיקרי בעבודתנו. עם זאת אני מאמין שכל אחד מאתנו פועל בטקטיקה שונה”, טוען צאל.

התערוכה, ששמה “צלמים”, תיפתח במוצ"'ש בחללית ‏(הירקון 70 בת”א‏). יוצגו בה כ–25 תצלומים: נס מציג תצלומים משנות ה–90 ועד היום הלקוחים מתוך סדרות שונות שלו; גרשוני מציג תצלומים חדשים או כאלה שטרם הוצגו; פריד מציג שלושה תצלומים גדולים מהשנה; ואילו צאל מציג סדרת עבודות חדשות שצולמו בברלין ובתל אביב.

“אני ואיתמר עוד צעירים, אז קשה לאפיין לגמרי את טקטיקת העבודה, אך אני יכול לומר שעדי עובד בטקטיקה הפוכה מכולנו. הוא מזמין מודלים לאודישנים, והם לא העניין. הצילומים שלו מאוד נארטיביים והוא פועל בסדרות”, אומר צאל. לאור זאת, בחר צאל, לפרק את הסדרתיות ולנסות לשבור מעט את הנארטיביות ע”י לקיחת פריימים בודדים, ולא סדרות שלמות.

אף על פי כן, לצד הצילומים יוצג גם וידיאו בעריכתה של יפעת תדמור המתעד את אחורי הקלעים של הצילום “דוד ויונתן” של נס שלטענת צאל, יש מתח יפה ומעניין בינו ובין שני המודלים. לעומת נס, שלושת הצלמים האחרים, בעיקר צאל וגרשוני, עובדים עם מודלים קבועים, לעתים לפרקי זמן ארוכים מאוד. צאל מציג, למשל, תצלום של בן זוגו הקודם, או של אנשים שהכיר באמצעות אתרי הכרויות. “עיקר העבודה שלי, בניגוד לעדי, היא המודל. אין אצלי נארטיב בכלל”, הוא אומר.

בעיני צאל, מעבר לעבודה עם מודלים, הרי שהקשר בין ארבעת הצלמים הוא הניסיון להגיע להישג צילומי עם מודל. “זה דבר מדהים ונדיר. עם רוב המודלים שלי זה נכשל. מאוד קשה להגיע לתוצאות מספקות. בניגוד לצילומי אופנה, יש לי רצון להגיע לאותנטיות של המצולם, לרגע אותנטי, ורוב האנשים לא מתמסרים לצילום בצורה כזו”.

עניין של זיכרון

בשונה מתערוכות קבוצתיות רחבות היקף, הרי שבחמש התערוכות החדשות שייפתחו במוצ”ש בגלריה לאמנות באום אל פחם תחת כותרת העל “זיכרון וגיאוגרפיות”, החשיבות היא בחשיפה מקבילה של מספר אמנים פלסטיניים בולטים והצגתם בזמן אמת ובהקשרים רחבים.

עבד עאבדי, אחד מהאמנים הפלסטינים החשובים, אצר את תערוכת היחיד של פואד אגבריה, “זיכרון ויזואלי”. אגבריה, בוגר בצלאל, לומד כעת לתואר שני באוניברסיטת חיפה, עוסק בציוריו בביוגרפיה הפרטית שלו, עם חזרתו לחיי משפחה ועבודה באום אל פחם בתום לימודיו.

נסרין אבו בכר, בוגרת המדרשה לאמנות בבית ברל מ–2006, ידועה במיצביה הגדולים המשלבים רדי מייד ושימוש בחומרים תעשייתים ‏(בטון, ברזל וכן הלאה‏). היא עוסקת בסוגיות מגדריות, פמיניסטיות ובוחנת תדיר את מקום האשה הפלסטינית בצל הסכסוך. את תערוכתה אצר סלים אבו ג’אבל שגם מביים ועורך את עבודת הווידיאו הראשונה שלה המוצגת בתערוכה.

האמן הפלסטיני חאדר ואשח, הוותיק מכולם, הציג כבר בתערוכות רבות וידוע בשל שיתוף הפעולה הממושך שלו עם פרופ’ חיים מאור, שגם אוצר את התערוכה. ואשח מציג ציור ורישום על מגוון פורמטים, בהם בדים לוחות עץ וניירות צילום. הביוגרפיה האישית שלו, כיליד עזה הנשוי לאשה בדווית וחי ברהט כאזרח ישראלי, עומדת בלב יצירתו. תערוכתו הנוכחית נקראת “האביב הערבי” והיא עוסקת בהשתייכות המשפחתית, הדתית, השבטית, התרבותית, הלאומית והמקצועית, ובחינתה מחדש לאור פריצת האביב הערבי לפני כשנתיים.

שתי התערוכות הנוספות שייפתחו הן: “זיכרון וגיאוגרפיה”, כשם הווידיאו שיצרו האמנית הנורבגית דוריס בלום והאמן הדרום־אפריקאי ויליאם קנטרידג’, והתערוכה הקבוצתית “צללי הזמן”, הכוללת תיעוד צילומי של זקני ועדי עארה מ–2008–2012 בהשתתפות עמאר יונס, חאל ווג’דאן פעואר ושי אלוני, אוצר גיא רז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו