הסודות הקדומים של בצלאל - תערוכות חדשות - הארץ

הסודות הקדומים של בצלאל

פרטים חדשים על הקשר הטעון בין מייסד בצלאל, בוריס שץ, לבתו המוחרמת אנג'ליקה, נחשפים בתערוכה במוזיאון תל אביב. ובבית התפוצות - סיפורה של יהדות בוכרה ואמנות בוכרית עכשווית בתערוכת מחקר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלי ערמון אזולאי

אחת המלודרמות הסבוכות בהיסטוריה של האמנות הישראלית נחשפת מחדש בתערוכה "בת אבודה, בת אובדת", במוזיאון תל אביב לאמנות, שבמרכזה כ 20 ציורים של אנג'ליקה שץ. התערוכה מוקדשת ליצירתה ולסיפורה של האמנית שהיתה בתו הבכורה והמודרת של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ושל אשתו הראשונה ג'ניה. יוצגו בה לראשונה ממצאים שהתגלו בארכיון הציוני ובעיזבון משפחת האמן בוריס שץ, השופכים אור חדש על הסיפור המשפחתי ועל יחסו של שץ לבתו, עד מותו ועד גילוי צוואתו.

אנג'ליקה שץ נולדה ב 1897 בסופיה, בולגריה, ונפטרה בת"א ב 1975, והציורים שיוצגו בתערוכה נמצאו לפני כמה שנים בעיזבון של נכדה החורג בבוידעם ביבנה, ולא הוצגו מעולם. דורון לוריא, אוצר התערוכה, מציין כי ציוריה של אנג'ליקה נעדרים כתב יד ברור, שכן היא שאבה מסגנונות שונים, אבל באופן פרדוקסלי, מוסיף האוצר, דווקא אנג'ליקה, הבת הדחויה ¬ ולא שני בניו המוכרים של בוריס, בצלאל וזהרה ¬ היתה זו שהמשיכה את המורשת האמנותית שהאב נאבק להנחיל. "היא היחידה שהמשיכה באסכולת האמנות שלה הטיף אביה. הוא הרי שנא אמנות מודרנית ובייחוד מופשט וקוביסטי, והיא נשארה פיגורטיבית עד סוף ימיה בעוד שני ילדיו האחרים חיפשו את עצמם במופשט".

אנג'ליקה שץ, "דיוקן בוריס שץ", 1925צילום: אבי אמסלם

הסיפור הידוע הוא כי עוד בבולגריה התאהבה האם ג'ניה, רעייתו של בוריס, בתלמיד צעיר שאימץ שץ וברחה אתו ועם אנג'ליקה בת השש לפריס. שלוש שנים לאחר מכן עלה שץ לפלשתינה וייסד בירושלים את "בצלאל", וב 1911 נישא בשנית לאולגה, ממנה נולדו לו שני ילדים, זהרה ובצלאל, שנפטרו חשוכי ילדים.

אחת העבודות החשובות המוצגות בתערוכה מציגה צד חדש בסיפור: זהו ציור מ 1925 שבו ציירה אנג'ליקה את דיוקנו של אביה בעת ביקורה בירושלים. "זה פרט שלא הכרנו עד עכשיו", אומר האוצר לוריא. "בדיעבד היא גם בחרה שנה ממש לא טובה, שכן בעת הביקור חגגה המשפחה בר-מצווה לבן בצלאל, ונאסר על אנג'ליקה להתקרב". בהקשר הדיוקן הזה בחר לוריא להבליט את עצם הנטייה המשפחתית לציור דיוקנאות, ולידו מוצגים גם חמישה דיוקנאות עצמיים שצייר בוריס, חמישה דיוקנאות עצמיים שצייר בצלאל, ודיוקן של זהרה ובצלאל המציירים את אמם אולגה, שכנראה שיחקה גם היא תפקיד מרכזי בדרמה המשפחתית.

כמו כן מוצג בפתח התערוכה תבליט מעשה ידיו שהעניק בוריס שץ לאנג'ליקה כשהיתה בת שמונה, ולו קרא "שמשון ודלילה". "בעצם", מעיר לוריא, "הוא כאילו אומר לילדה: אני שמשון ואמך היא דלילה ותראי מה היא עשתה לי". דמות מלאך ששמו כשם הילדה מעטר את שמי התבליט.

עוד מוצגות בתערוכה התכתבויות מתקופות שונות בין שץ האב לאנג'ליקה, המעידים על הקשר שלמרות הכל התקיים ביניהם. ובכל זאת, בצוואה שנתרמה לתערוכה מן העיזבון המשפחתי משתקפת בבירור ההחרמה ההיסטורית של אנג'ליקה: בוריס שץ בחר לא להוריש לה דבר מרכושו ובכך למעשה המשיך את נידויה.

התערוכה מלווה בספר בהוצאת מודן ובו המחקר החדש בנושא.


בעירי שטופת הקסם

אחרי התערוכה המוצלחת על יהדות איראן בבית התפוצות בת"א, שכללה תמהיל מרתק של חומרים היסטוריים ועבודות אמנות עכשווית, תיפתח מחר במקום התערוכה "חוטים של משי: סיפורה של יהדות בוכרה". היא תכלול עשרות אובייקטים היסטוריים מתקופות שונות הכוללים פריטי לבוש, חפצים ביתיים, תכשיטים, עבודות ריקמה במחט ובחוט משי, לצד תיעוד מצולם ומסמכים. כל אלה משקפים את חייה ותרבותה של הקהילה הבוכרית בנכר ובישראל כיום.

הבחירה בשם התערוכה נובע ממיקומה של הקהילה הבוכרית על דרך המשי, שהיתה בזמנה נתיב המסחר המרכזי בין המזרח הרחוק לאירופה ¬ בין השאר מסחר במשי. יהדות בוכרה קרויה על שם העיר בוכרה שהיתה בירת האמירות הבוכרית באוזבקיסטן, ובה התגוררו במאה ה 19 מרבית יהודי הארץ, שיש הטוענים כי הם צאצאים של יהדות פרס.

רימה ארסלנוב, ללא כותרת, 2005

אוצרות התערוכה, אורית אנגלברג-ברעם ומרב בלס, מספרות כי "המרחב בו התגבשה זהותם של בני הקהילה מיוצג באמצעות פריטים הקשורים לחיים על דרך המשי ולחיי הקהילה היהודית כמיעוט. במישור האישי מתמקדת התערוכה באיחוד שבין האיש והאש ובהקמתה של משפחה ¬ היחידה המשמעותית ביותר בחיי הקהילה הבוכרית".

פרק נוסף בתערוכה מוקדש לקשר בין הקהילה לארץ ישראל, עם האידיאולוגיה הציונית והעלייה לרגל לישראל. כאן מתוארים הקמת שכונה הבוכרים בירושלים בשלהי המאה ה 19 וכן העלייה הגדולה לארץ עם נפילת מסך הברזל. האוצרות המוצגים בתערוכה מעידים כי רבים מהקהילה הצליחו להביא את רכושם היקר עמם, ומרבית העולים גם שמרו תצלומים ומסמכים רבים מחיי העבר. לצד החומרים ההיסטוריים מוצג מבחר תצלומים של הצלמים ציון עוזרי וניל פולברג, המתעדים את הקהילה הבוכרית בשנים האחרונות, וכן מוצגות עבודות אמנות עכשווית של אמנים יוצאי בוכרה, כמו רימה ארסלנוב וארתור יעקובוב.

קטלוג מקיף (217 עמ', בעיצוב מגן חלוץ) בשלוש שפות (עברית, אנגלית ורוסית) מלווה את התערוכה, ובו מאמרים אקדמיים של חוקרים וכן תצלומי צבע ושחור-לבן של המוצגים. ביום ראשון הקרוב, החל מ 10:00 בבוקר, יתקיים בבית התפוצות כנס לרגל התערוכה שיעסוק ב"קהילות יהודיות באסיה התיכונה: בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ