בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדנת הפיתוי של איתן בוגנים

תערוכתו של איתן בוגנים המציבה במרכזה את פרסונת המתבגר מלא התשוקות מצחיקה ומלאת תוגה. דוקא האנטי־כריזמטיות שלה, המעומתת עם התשוקה לכריזמה, יוצרת מתח פורה

10תגובות

תערוכת היחיד של איתן בוגנים, "המשוחררת", המוצגת כעת בגלריה "ג'ולי מ'", מורכבת מעשר סדרות של רישומים וקולאז'ים, פסקול של מוסיקה פופולרית ודף הנחיות ל"שכלול אופני המבט" מאת יעקב מישורי. שם התערוכה האירוני מתייחס הן לפנטסיה על האשה המשוחררת, הן לאמנות המשוחררת מכבלי התודעה הביקורתית והן לעבודה המשוחררת, הלא היא, שוב, שירה אחרי אושוויץ.

כל השחרור הרומנטי הזה, חסר האונים הכמה לפראות, מעוניין "להתחיל מהסוף", כלשון ההודעה לעיתונות. מידיעת ההליך שבו מתגלגלת תמונה "חתרנית, מלנכולית, סוגסטיבית, אפוקליפטית, חוד החנית של המחשבה המערבית" לכלל פוסטר. הניסיון הוא, אם כן, לייצר תערוכת פוסטרים מודעים למסחריותם, לייצר אמנות המודעת מראש לגורלה כתלויה "מעל לטלוויזיה המקרינה סרט טורקי, במסדרון הירקרק של משרדי מס הכנסה, או בחדרו של מתבגר שמוחו קודח בהזיות מיניות".

הנוסח הפוסטרי שנקט בוגנים כופה גודל ציור מסוים, מיסגור אלומיניום זול וצבעוני המנוגד ליוקרת המיסגור המשמר הנהוג בעולם האמנות, הרישומים חנוטים בתוכו במשטחי זכוכית מחזירי השתקפויות המונעים מהצופה לראות את פרטיהם היטב, מצע הנייר הצבעוני־זרחני שעליו רישומי הגרפיט, שניהם מבריקים ומזנקים מהמשטח החוצה, לרגעים מתקבלים כהולוגרמה. אם זה לא מספיק, הרי שכל עולם הדימויים הסוריאליסטי־סימבוליסטי־מגזיני כולל חמנית שנלקחה מצילום של אדוארד סטייכן על רקע דגמים גיאומטריים, נער משעין סנטר על ידיו בנוסח באלתוס, אשה מביטה למעלה כשמאחוריה גשר, אשה מביטה לפנים הציור, מאחוריה דגמי עצים ועין גדולה נוסח אודילון רדון, עקורה ומרחפת כבלון. עוד ועוד עיגולים, כתאורה, שמש וגלגל עין, מופיעים מאחורי הדמויות המצוירות, כנתק כרוני בין בני אדם להארה הרוחנית שלהם, כלא מצויים על אותו מישור ציורי.

איתן בוגנים

הרישומים עשויים בגולמנות ובאורח גס ומסורבל, כזה המקובל בבתי ספר ללימודי אמנות כאקספרסיה בהליכי אילוף ומשטור, בחצי הדרך להתמקצעות. עולם פנימי סוער יש, השפעות שונות מתערבלות בו בעוצמה, יכולות טכניות הרבה פחות. הסך הכל מתקבל כמאמציו של נער שוחר אמנות בחוג אמביציוזי שהוריו הגאים מדי מיהרו למסגר את מיטב יצירתו. הציור שואב מקורות מהטיפש־עשרה - על חקיינות הסגנון שלו, התחושות הרומנטיות־גותיות, הסממנים והסמלים החביוניים המתגלגלים למותגים. ממש אפשר לדמיין את תיק הפוליגל שבו נישאו הרישומים העילגים והמקרטעים האלה לחנות המיסגור, את הפסקול המרגש של הסצינה הרי כבר יש לנו.

כך נעה התערוכה בין שירת געגוע לגיל התבגרות העובר על נער יצירתי ושקדן, שעסוק בין אוננות אחת לשנייה בחיפוש אחר הרוחני נוסח קנדינסקי, לבין אמנות הלועגת למסחור המסיבי של התחום שבמסגרתו היא אמורה, עדיין, למרות האי־אפשרות של התנאים המכוננים אותה, לייצר סובייקט מאמין המשוחח עם הצופה באופן אותנטי, תוך שהוא מוכר לו ריגושים אינטלקטואליים.

איתן בוגנים

הפלייליסט המלווה את התערוכה כולל את “Breathless” של ניק קייב, “Wonderful Life” של בלאק, “Slave to Love” של בריאן פרי, “Wicked Game” של כריס איזק, “Wherever I Lay My Hat” של פול יאנג, “One” של יו-2, “The One I Love” של R.E.M ורבים נוספים, "אסופת שירים ליום חורף קריר או למפגשים רומנטיים מזדמנים", קורא להם בוגנים, "ניתן לעשות אתה רושם טוב על בני המין השני כי היא מעידה גם על רגישות רבה וגם על קשיחות".

את סדנת הפיתוי משלים טקסט של מישורי הקרוי “הוראות הפעלה” וכמו נכתב על ידי ברטון־אפולינר־בטאי. הוא תלוי כפנקס ניתן לתלישה ושמירה, פורמט שיודע מראש את כוחו כמוטו לחיים אצל מעריצות פתיות ומעריצים לא מפותחים הכמהים להרואיקה אבודה, שישמרו אותו בארנקיהם במשך שנים בתקווה שיימצא על ידי מי שיציל אותם מניסיון התאבדות בלתי נמנע. "התמכרו לשמחה, לצער, לכאב, לטינה ולאלימות המפעפעת", כתוב בו, "הפעילו את מתג הגעגועים, צאו אל שמש החצות, אל הגשם, לחמסינים ולרוחות המקפיאות, הרימו עלה שלכת, מוללו אותו, האזינו להרים, לקרחונים, לשאון מפל החלב העצום, למישורים הגדולים, לימים הכחולים, לתכלת השמים, לסגול ולוורוד, לחולות הנודדים, ולעיניים נטולות הפנים. טפסו על ענן, הרפו ולו לרגע קט מהציניות ומהאירוניה, מהמבט ההפוך, מהתחכום. שנאו את זה שאתם חולקים עמו את חייכם, אהבו אותו, הכו בו, הרעיבו את עצמכם למוות, הכינו לעצמכם מזבח, חתכו ורידים, עלו על סוס פראי, קללו את היום שבו נולדתם..."

איתן בוגנים

הרומנטיקה הסמי־פשיסטית הפארודית הזאת דורשת להתעלם מידע, מושגיות ורציונליות, מתקדימים ומהליך צפייה הכולל זיהוי תקדימים, כלומר מעונג אינטלקטואלי, ויוצרת מחדש את הפיצול הוותיק והמופרך בין שכל לרגש. מילא זה, אבל לשון ההוראה התובעת עוד ועוד קיצוניות אינה מקבלת הד הולם מצד העבודות. אין לאן להיסחף. כמו ביצירתו של מישורי עצמו, כך גם אצל בוגנים - החימום משלהב אבל ההופעה עצמה עוסקת בקירור, הקפאה, איפוק, הסתלקות, חסימה, שטיחות שאין איך להיטמע ולהיבלע בה. קוראים לנו להשאיר הכל מאחורינו ולהצטרף לכת, אך מתברר שהיא ספרטנית ואין בה דבר אותנטי.

ההשפעה היתרה, המכבידה והמיותרת של מישורי מלווה כל פן של התערוכה. לאו דווקא בתוצאה הנראית לעין אלא בסכמות פעולת התשתית והתניות ההגשה שלה. מלבד הטקסט בכניסה עצמו, מזכיר את מישורי גם הליווי המוסיקלי של שירי פופ מתוקים־מרים שנועדו להכניס את הקהל לאווירה מסוימת ועל הדרך להתוות סגנון ושנתון התייחסות. גם ההתייחסות למושג הפוסטר, על ההכוונה האנטי־ארטית שבו, השטיחות, קשורים להגות פני השטח והקוסמטיקה שלו. המיסגור הביתי החובבני, השיוך לפרסונת ה”וונאבי”, שוחר התרבות חסר האירוניה ונטול הכלים או רגרסיית התרבות הגבוהה לכלל קישוט מוסדי של מסדרונות - קווים לדמותו שירטט מישורי בתערוכתו “נאה דורש”.

כתערוכה המדובבת את פרסונת המתבגר מלא התשוקות, החשקים, הייסורים שטרם זכו להמשגה וסיגנון מספיקים, היא משכנעת. מצחיקה ומלאת תוגה. דוקא האנטי־כריזמטיות שלה, המעומתת שוב ושוב עם התשוקה לכריזמה, יוצרת מתח פורה. היא מעניינת כמשל על מצב האמנות העכשווית, היודעת מראש את הסתכמותה העתידית בפוסטר בלבד, ומתחבטת עם חוסר האונים הכרוך בידיעה.

ובכל זאת, קצת מדכדך לראות שאמן וידיאו מרתק, מהמשכילים כאן, ששאב עד כה את מקורותיו מאזורי תרבות לא דומיננטיים ולכן העשיר מאוד את השיח המקומי, מסתפק גם הוא בעוד גרסה של הפשטה, בין הלירית לגאומטרית, עוד גילוי־מחדש, שהוא ממש אפידמי באמנות הישראלית הצעירה, של הסוריאליזם, המצטבר כעילה הנוכחית לייצור ציור מסחרי רגיש.

“המשוחררת” - איתן בוגנים. גלריה ג'ולי מ. בתל אביב (בצלאל יפה 10). שעות פתיחה: יום שני עד חמישי, 12:00-19:00; יום שישי ושבת, 11:00-14:00. עד 16.2



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו