אצא לי השוקה: תערוכה לצלם שוקה גלוטמן

לפני כ-30 שנה, בתום התערוכה “מסע” של שוקה 
גלוטמן, נחתמו העבודות בארגז. עכשיו הארגז נפתח והתערוכה של אחד מהייחודיים בצלמי ישראל משוחזרת

אלי ערמון-אזולאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלי ערמון-אזולאי

"לפני כמה שנים יצאתי למסע בעקבות הצילום הישראלי, זה שקורותיו הועברו עד היום בעיקר כתורה שבעל פה. מצאתי את עצמי נוסע ברחבי הארץ ונפגש עם צלמות וצלמים. כך גם הגעתי כמה פעמים למצפה אבירים, למפגש עם שוקה גלוטמן ולשיחה על עבודותיו ועל הצילום הישראלי בכלל", כותב ד"ר יוחאי רוזן בבלוג הצילום שפתח. המפגש עם שוקה גלוטמן, יליד 1953 ואחד הצלמים היותר פורים וייחודיים שפועלים בישראל, הותירו בו חותם עז.

"במהלך השיחות הללו”, ממשיך ומספר רוזן, “היה שוקה קם מדי פעם ממקומו, ניגש למחסן וחוזר משם עם קופסה ובה שקופיות, מחברות אמן או הדפסים". באחד המפגשים שוחחו השניים על התערוכה "מסע", שגלוטמן הציג ב-1984 בגלריה קמרה אובסקורה (האוצר היה הצלם עודד ידעיה), אשר כללה תצלומי שחור־לבן של הסביבה הישראלית כפי שחווה אותה גלוטמן מחדש לאחר שחזר מלימודיו באנגליה.

שוקה גלוטמן, לא כותרת, 1984צילום: שוקה גלוטמן

הערב ב20:00 תשוחזר בגלריה אינדי בתל אביב (יהודה הלוי 57) התערוכה ההיא, תוך בחינה מחודשת שלה ממרחק 30 שנה כמעט. יוחאי רוזן, שאצר את התערוכה, מציין כי עם תום הצגתה אוחסנו כל חומריה - התצלומים, הטקסט והכיתוביות - כמות שהם בארגז, ולא נפתחו מאז. "כעת פתח שוקה את הארגז ומתוכו עלו ובאו אותם הדפסים מקוריים ואתם ריח של חומרי פיתוח ואבק. הארגז היה מין קפסולת זמן ששימרה את רוח התמימות של הצילום הישראלי בשנות השמונים", מסכם רוזן.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ