בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דנה אריאלי־הורוביץ מתעדת את החצר האחורית של האוניברסיטה

תערוכת צילומים של דנה אריאלי־הורוביץ, שתיפתח בשבת בירושלים, מוקדשת כולה לתיעוד קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם - פרויקט שהחל במחקר על רצח רבין

3תגובות

במשך שנים מנהלת החוקרת והמרצה פרופ’ דנה אריאלי־הורוביץ רומן צדדי עם הצילום. לא מפתיע אפוא כי תערוכת היחיד הראשונה שלה, שתיפתח בשבת בבית האמנים בירושלים, צולמה כולה בקמפוס גבעת רם בעיר. בתערוכה - "קרוב מכפי שנראה: גבעת רם" - מציגה אריאלי־הורוביץ כ-40 תצלומים שנבחרו בקפידה מבין 4,000 שצולמו בשלוש שנים האחרונות. שמה של התערוכה היפה מסגיר את יחסי הקרבה של אריאלי־הורוביץ עם הקמפוס, שאליו התוודעה כבר כשהתכוננה למבחני הבגרות ולימים השלימה בו את עבודת הדוקטורט שלה.

אריאלי־הורוביץ, שעמדה בראש המחלקה להיסטוריה ולתיאוריה בבצלאל וכיום היא מכהנת כדקאן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי בחולון, החלה לצלם כבר ב־1984. היא נרשמה אז ללימודי צילום בקמרה אובסקורה בירושלים, אך לא התמידה בהם זמן רב. הלימודים, היא מספרת, נדמו לה יומרניים ולכן שינתה כיוון ונרשמה ללימודי פילוסופיה ומדעי המדינה.

עשרים שנה בדיוק לאחר מכן, ב-2004, כשהחלה לעבוד בבצלאל, תיכננה להירשם שוב ללימודי צילום. אך גם הפעם זה לא יצא לפועל: „במצב של המחלקה אז הבנתי שאלו מותרות שלא יתאפשרו. עם זאת, ב-2009 הלכתי על זה. הוצאתי כרטיס סטודנט והתחלתי ללמוד צילום. לא למדתי לתואר - בשלב ההוא זה כבר נראה לי מגוחך - אבל כן למדתי במשך שלוש שנים ובחרתי בקורסים המרכזיים“.

התרגיל הראשון שנתנו לה בשנה הראשונה היה בעצם יריית הפתיחה של הפרויקט המוצג כעת. "ביקשו מאתנו לחזור למקום שאנחנו מכירים. בעוד כולם חזרו הביתה, לדירות שלהם, ותיארו את החיים הסטודנטיאליים, לי התאים לחזור לפה, לגבעת רם. למקום המוכר הזה, שעל אף השנים הרבות שביליתי בו היתה לי הרגשה שאני עדיין לא מכירה אותו באמת".

אריאלי־הורוביץ לא התעניינה בתיעוד חיצוני־פורמלי של המבנים, הארכיטקטורה או סביבת הקמפוס. אותה עניינו דווקא הצדדים הנחבאים, הפרומים, אלו שמתחת לפני השטח, או מעליו. את בחירתה זו היא מנמקת במחקר רב השנים שהקדישה לרצח רבין. "למדתי המון על זירות אחוריות, אלמלא הזירה האחורית יגאל עמיר לא היה יכול לרצוח את רבין“, היא אומרת.

כדי לצלם בחופשיות בקמפוס היא ביקשה אישור, ועל אף החשש הוצמד לה איש ביטחון כדי ללוות אותה ולסייע לה. אריאלי־הורוביץ נעזרה בו כדי לטפס על גגות, לרדת למרתפים ועוד. גבעת רם בתערוכה זו, כותב אוצר התערוכה, הצלם אריאל קן, "חושפת מקום עמוס מסתורין וסודות שמרחף בו הפער שבין הגלוי לסמוי".

התערוכה מלווה בקטלוג ובו מאמרים מאת קן, אייל חוברס, נעמי מאירי־דן, מיקי קרצמן ועזרי טרזי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו