אוקטובר האדום מדם של יורם קופרמינץ - תערוכות חדשות - הארץ

אוקטובר האדום מדם של יורם קופרמינץ

תערוכתו של יורם קופרמינץ, שתוצג בסדנאות האמנים בתל אביב, חוזרת אל הטראומה של מלחמת יום כיפור, שבה שירת ונפצע

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
איתן בוגנים

“מצאתי איברים ושמתי ביחד, ומדי פעם הייתי מעיף מבט אל התעלה הכל כך יפה, מדהים כמה שקט. לא יודע כמה זמן עבדתי בסידור המתים. מישהו צעק אלי: אתה משוגע?” - כך כתב יורם קופרמינץ על זוועות מלחמת יום כיפור בספרו "אוקטובר. יומן מלחמה" (הוצאת בבל, 2000). 40 שנה אחרי ששירת כקשר בתעלה ונפצע באותה מלחמה, חוזר קופרמינץ, יליד 1954, אל הטראומה בתערוכה "אוקטובר", שתיפתח במוצאי שבת בסדנאות האמנים בתל אביב (קלישר 5).

בכניסה לתערוכה מוצגת מעין הקדמה המורכבת מאלמנטים אנטי־מלחמתיים - ספרו של קופרמינץ שמלווה בהערות, קטעי וידיאו שצילם האמן באייפון וקטע מהסרט התיעודי "כך ראינו". בהמשך, בלב התערוכה, פרושות עשרות עבודות צילום שלכאורה מפנות עורף לקולות הקרב, הדחק והאימה. הצילומים הרוויים שצילם קופרמינץ בשנים האחרונות אינם של דם ותמרות עשן, אלא של פוסטרים, מודעות, שכפולים מדומיינים של מציאות אוטופית, של ארקדיה פסיכדלית ובה נשים יפות, דירות פאר, חופי ים ושאר מסמנים של החיים הטובים.

הצילום התיעודי של קופרמינץ, המלקט פיסות מידע מעובדות ומופרזות ממילא, עסוק הן בפני השטח הפגומים, הפצועים, החושפים אירוניה, והן בכזב ובפוטנציאל האלים שמתקיים בתוכן הדברים. העולם שמציע קופרמינץ הוא כזה שהיופי הגדול הטמון בו יכול להתגלם רק דרך הכיעור, עולם שבו המנוחה הרגעית יכולה להתאפשר רק בזמן של טירוף. התערוכה אמנם קשורה בטבורה לרגעי הלם הקרב ולריחות המתים, אך בה בעת היא מנותקת ועצמאית ממשחתת המלחמה. “אוקטובר" היא מעין הפלגה על ספינת תענוגות שעוד רגע ותטבע, ציפה על פני מהלכים ותחבירים אמנותיים, תנועה בין גלים סוערים של הומור שחור והנאה חושנית. התערוכה עצמה, על איגוד ושיבוש הסימנים השונים סביב הטראומה, הופכת להיות שדה קרב בין קודים צילומיים ובין כרוניקה סמויה של זוועות.

"למרות ההתרוצצות הרב־כיוונית הפעלתנית, אלה בעיקרם צילומי המתנה”, כותבת גליה יהב, אוצרת התערוכה (ומבקרת האמנות של "הארץ"). "ההמתנה למה שכבר קרה או למה שלא יקרה לעולם, המיוצרת דרך ממד תפאורת הקרטון, המגזין והדיורמה של הנופים, ודרך הממד הדוגמני הסינתטי של המצולמים המחליף את קוד האקספרסיה. אלה ואלה, הנופים והאנשים, בנפרד ובזיקות ביניהם, יוצרים פרסומת לבדידות”. המטענים ההיסטוריים המדממים והמרוטשים אמנם מחוללים את “אוקטובר", אולם בבסיסה קיים גם שיתוף פעולה יוצא דופן המורכב מאהבה וחסד: יהב וקופרמינץ שותפים לתערוכה כאוצרת ואמן, וגם כבני זוג.

יורם קופרמינץ, ללא כותרת, 2009צילום: יורם קופרמינץ

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ