בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה

איתן בן משה מפסל באור

מיצב הפיסול של איתן בן משה, "האור הלבן", מסרב להתכנס לנרטיב רציף ומוסדר. במקום זה יש שם התכה אסוציאטיבית של חזיונות וזיכרונות

8תגובות

"כמו חגיגה שהסתיימה רע, קרסה לתוך עצמה, מסוממת ומבוסמת, כמו ונציה, אטלנטיס או אולמי ורסאי; אלא שלרגעים נדמה כי הפנטזיה מכוננת את עצמה מחדש, לפותה בהזיה, כורכת יחדיו בהתגרות כאב ועונג”. במלים אלו מתארת ד"ר איה לוריא את המיצב הפיסולי של איתן בן משה בתערוכת היחיד החדשה שלו שבאוצרותה. "האור הלבן", הבוהק והמסמא, המבליח במחוזות המיסטיים או באירועים נפשיים חוץ־גופניים המאתגרים את גבולות החומר וההיגיון, הוא שמה של תערוכת היחיד הזאת - השנייה של איתן בן משה - שתיפתח ביום חמישי (26.12) בגלריה אלון שגב (רוטשילד 6) התל אביבית.

במרכז הגלריה הציב בן משה שולחן מראה גדול ועליו מונחים פסלי זכוכית עם חלקים מפלסטיק וקריסטל. בסמוך מוקרן סרט שגיבוריו הם שני ברבורים, ועל הקיר תלוי ז'קט מוזר. באין מלים לתאר במדויק את הגיון התערוכה, המסרבת בתוקף להתכנס לנרטיב רציף, מוסדר, מספרת האוצרת על "התכה של הדוניזם ונהנתנות, רכושניות וסיאוב, כאוס וחורבן, התנחמות בקדמה מדעית טכנולוגית ובו בזמן איזו הבטחה לגאולה רוחנית פוטנציאלית”.

איתן בן משה

בן משה, שהציב בתערוכה הקודמת שלו פסלים קורנים בצבעוניות, הרכיב הפעם מערך פיסולי מונוכרומטי, שקוף, עם נגיעות קריסטליות לבנות. האמן קושר את תהליך העבודה לתוצאה הסופית, את תהליך היצירה של הפסלים לאופן שבו הם נחווים: "עבודה עם חומר שקוף מקנה תחושה של משהו שעשוי מאור, כאילו אובדן הצבע והמרקם גורם חוויה פיסולית באור. הפיסול בזכוכית הוא פיסול של התגבשויות מהירות, כי אי אפשר לשחק יותר מדי זמן עם הזכוכית. יש משהו בחוויות העשייה שהוא כמו חיזיון או מצב צבירה אחר. משהו שקשור לטריפ, להזיה, כאילו כל העולם עשוי מאור או מאנרגיה אחת”.

בעבודת הווידיאו הקצרה של בן משה, שצולמה על נהר התמזה בחורף הלונדוני, הנרטיב והאכזבה ממנו בהירים יותר: שני ברבורים מדשדשים לאטם בבוצה אפורה, מתקדמים במגושם במה שנראה מצד אחד כסצינה מכמירת לב, ומצד שני כתיעוד אגבי. הפנטזיה, בכל מקרה, לא מתממשת.

גם במיצב הפיסולי אפשר למצוא סימנים המרמזים על נרטיב - שולחן ערוך, אולי כוס שמפניה שעלתה על גדותיה, פרח בדולח, ואולי שורות קוקאין - ואולם בן משה עסוק בניסיונות למצק מבנים ותדרים שלרוב קורסים, נשברים או נוזלים זה לתוך זה. ב"אור הלבן" מתקיימת התכה אסוציאטיבית של חזיונות פנימיים, זיכרונות ותקשורים, עם הנוזליות של הזכוכית, חומר קפריזי "שלא אוהב פינות חדות”. לדברי בן משה, "לא קל לי לתמלל את האופי של התערוכה. אני מרגיש את מה שעשיתי, את התדר ואת היחסים בין הדברים. יש לי אלרגיה לקונספט”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו