רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תערוכה

מיתרי התעתוע של טל אמיתי-לביא

האור הנופל על העבודות הארכיטקטוניות השקופות ומעצב את תלת־הממד שלהן הוא החומר הפיסולי המרכזי בתערוכתה של טל אמיתי־לביא, אמנית המרותקת למבנים ספק-ממשיים

תגובות

לאחר שהצליחה להשיג תמיכה של 55,000 שקלים באמצעות פלטפורמת המימון החברתית "הדסטארט", החזון השאפתני של האמנית טל אמיתי־לביא, עליו היא עמלה בשנים האחרונות, יוגשם בסוף השבוע. צילומי הסרט הדוקומנטרי, המתעד את תהליך העבודה ואת הקמת הפרויקט, יסתיימו בפתיחת תערוכת היחיד של אמיתי־לביא, “Light Construction", בגלריה שלוש לאמנות עכשווית בתל אביב (מזא"ה 7) ביום חמישי בערב.

במרכז התערוכה, בחלל המרכזי, ניצבים שני מיצבי פיסול ארכיטקטונים שנבנו במיוחד לחלל הגלריה: האחד, שדרה בת שמונה עמודים המורכבת מכ–14,000 מטר של חוט דיג שקוף שמתוח אנכית מהרצפה לתקרה, במה שנראה כקולונדה "המהדהדת את העמודים שנמצאים מחוץ למבנה", כדברי האמנית. במיצב השני עומדת דלת פתוחה למחצה, גם היא עשויה בטכניקת חוטי הדיג השזורים אפקית ואנכית. בגלל החלל המוחשך והאור שנופל על המיצב השקוף נדמית הדלת כמרחפת ונוצרת אשליית עומק של חלל נוסף הנמצא מעברה לסיפה, מעין תחושה של היבלעות למימד נוסף. "זו הזמנה וקסם מצד אחד, ומצד שני גם משהו מאיים", היא אומרת.

גילי דנון

לצד המיצבים מוצג רישום גדול ממדים המתאר בית שנפגע בסופת ההוריקן "קתרינה" שהחריבה את ניו אורלינס ב–2005. הרישום עשוי מחוטי תפירה שחורים אותם מדביקה האמנית אט אט באמצעות קיסם על גבי פרספקס שקוף. גם פה עבודת הרישום נראית כאילו מרחפת, חומקת, כמו תעתוע אופטי שמגיח ונעלם. הבית שנרשם בעמלנות תלוי על בלימה, עם תחושת חוסר היציבות שהוא מבקש לעורר והחומריות הפרומה והעדינה שלו. מסתבר שדווקא האור הנופל על העבודות השקופות ומעצב בדרכו את תלת הממדיות שלהן, הוא החומר הפיסולי המרכזי בתערוכה.

מושג הבית והארכיטקטורה ריתקו תמיד את האמנית ילידת 1969, אולם הפעם צמצמה אמיתי־לביא את האלמנט המטאפורי והפכה את הרעיון הארכיטקטוני לממשי, לכזה שפוגש באופן גשמי את הצופה. אמיתי־לביא מספרת שהשימוש בחוט הדיג למשל, "מבקש לקרוא תיגר על המשמעת הקפדנית של האדריכלות ולבטל את הפונקציה והייעוד של המבנים". חומרי הבנייה המוצקים, השימושים והעמידים, מומרים אצל אמיתי־לביא לחוט דיג שקוף, עדין, מתכלה ויומיומי – לארכיטקטורה שלא מקיימת את הבטחתה. "אתה מתבונן במה שנראה כמו ארכיטקטורה ומגלה שהדבר פיקטיבי לחלוטין", היא אומרת.

את השראתה קיבלה לדבריה מאביה, שהיה קבלן בניין, "מגיל צעיר אני זוכרת את עצמי מסתובבת בתוך אתרי בנייה, בחדרי מדרגות ללא מעקה, על חול במקום רצפה, סביב שלדי בניינים חשופים. זיכרונות אלו חילחלו עמוק ליצירה שלי. ככה אני ממשיכה את המורשת שלו ביצירת ארכיטקטורה שהיא ספק ממשית".

גילי דנון

במקביל לתערוכה של אמיתי־לביא, תיפתח בקומה השנייה של הגלריה התערוכה הקבוצתית "שותפים" באוצרותה. אמיתי־לביא בחרה אמנים שחושבים באופן דומה על האדריכלות השברירית והמתעתעת, "שעושים שימוש בחומרים מתכלים ויומיומים ופועלים בתהליכים ממושכים תוך משמעת מוקפדת". כמו אותם בנאים של קאלווינו מהספר "הערים הסמויות מהעין", אשר בונים את עצמם ולא את העיר, כך גם העבודה בסטודיו היא "סיזיפית ועמלנית, כזו שנועדה להשקיט את החרדה בעידן שטוף אסונות טבע ופגעי מלחמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כרטיסים להופעות והצגות