אלה אמיתי סדובסקי מרכיבה מציאות אחרת

בתערוכת הציורים "חלקי חילוף", של האמנית ד"ר אלה אמיתי סדובסקי, בולט המיזוג של מרכיבים שונים ליצירת משמעויות חדשות: בין מציאות לדמיון ובין פנים לחוץ, כמו גם שילוב של חומרי יצירה כמו רקמות ובדים

איתן בוגנים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן בוגנים

לאחר שזנחה קריירה מוצלחת בתחום המדע ופנתה לאמנות כדרך חיים, תיפתח האמנית ד"ר אלה אמיתי סדובסקי את תערוכת היחיד "חלקי חילוף" במוזיאון הפתוח בתפן ביום שבת (12.7) בערב. את הידע שלה כבוגרת מכון ויצמן למדע בכימיה וחקר חומרים, שילבה סדובסקי ב-26 הציורים גדולי הממד שיוצגו בחללים המרווחים של המוזיאון. באופן מפתיע, רוב העבודות שבחרו שני אוצרי התערוכה, רותי אופק מהמוזיאון הפתוח בתפן ואמון יריב מגלריה גורדון התל אביבית, נוצרו במיוחד עבור התערוכה בשנה החולפת.

אוצרי "חלקי חילוף" מציינים שאחד המאפיינים הבולטים בציוריה הוא המיזוג של מרכיבים שונים ליצירת משמעויות חדשות: שילוב בין מציאות לדמיון, שילוב בין פנים לחוץ ושילוב של חומרי יצירה כמו רקמות ובדים, ההופכים לחלק מהציור "ומעצימים את הממד האמביוולנטי של הגילוי וההסוואה, הדמיית המציאות וריחוק מן המציאות", הם כותבים.

לרוב ימצאו בציוריה של סדובסקי דמויות או תיאור מקום המדמים מעין סצנה תיאטרלית, התרחשות הקורת במקום או באירוע שאינו עונה על קריטריונים של המציאות השגורה. המקומות אותם סדובסקי מציירת אינם קיימים אלא נוצרים על ידי יצירת חללים מדימויים היוצאים מחפצים שונים או מצילומים אותם היא מצלמת או מוצאת. חקר הממשות מבעד לרצף המוכר והידוע, כמו הניסיון לייצר רצפים חלופיים לאלו הקיימים, הם בראש מעיינה של האמנית העוסקת במרחבים מדומיינים, הסחות דעת, אשליות אופטיות, מראות והולוגרמות. שילוב של נרטיב וצורה עם דגמים החוזרים על עצמם, מאפיינים את יצירתה של סדובסקי.

אופק כותבת בקטלוג המלווה את התערוכה שזהו דפוס חוזר "המשמש כעוגן, כמו תו מוזיקלי החוזר שוב ושוב ביצירה. חזרה זו הופכת את דגמי הרקע למוּכרים ומשחררת את מבטו של הצופה לעבר הלא מוכר, החדש והשונה בכל אחת מהיצירות, הדמויות, החפצים והסיטואציות השונות". סדובסקי עצמה מציינת שאותה מציאות, הנראית כביכול צבעונית ופרחונית, אינה המציאות הטובה והיפה. "כאשר מתבוננים אל תוך התמונה נגלית מציאות אחרת. הפריחה הגדולה והמאיימת, צבעי הדם, הזוג שכביכול בסצנת אהבה דומה כי נמצא בסצנה קשה, הרגליים הרוקדות על השולחן של מי הן? היונה בקדמת התמונה - אינה יונת השלום. בציורים ובהצבות אני יוצרת חידות חזותיות של מרחב וזמן. אני מבקשת לבחון את האינטימי שמשתנה כל העת, את תפיסת העצמי לנוכח האחר, את הממשי והשתקפויותיו ואת יכולתו של הציור לאחוז בסיפור עד לנקודה מסוימת ואז להרפות ממנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ