תערוכת ציורים כזירת פשע

ההשפעה של תוכניות טלוויזיה וסרטים העוסקים בשחזור תיעודי של מקרי פשע ניכרת בציורים של עדה עובדיה שיוצגו בתערוכת היחיד "לומינול" שתיפתח הערב במוזיאון נחום גוטמן לאמנות

איתן בוגנים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
איתן בוגנים

התרבות המהירה והאלימה שמוקרנת אלינו דרך מסכי הטלוויזיה וצגי המחשב היא המחולל הראשי של תערוכת היחיד "לומינול" של האמנית עדה עובדיה שתיפתח הערב במוזיאון נחום גוטמן לאמנות (שמעון רוקח 21) בתל אביב. עובדיה, ילידת 1966 החיה ועובדת בקיבוץ מעגן מיכאל, נתפשת עדיין, למרות שלל התערוכות שהציגה בשנים האחרונות והחינוך האמנותי הרשמי שקיבלה בעבר בבית הספר לאמנות קלישר, כמי שמבטאת קול ייחודי, מנותק ומבודד משהו מהסצנה המרכזית של האמנות הישראלית.

לצד טקסטים של הסופרת ענת עינהר, המשוררת תהילה חכימי וקצין המשטרה בדימוס שמואל ברגר שכתבו בהשראת יצירותיה, תציג עובדיה בתערוכה החדשה כ-40 ציורים בגדלים שונים, המתרחשים ברובם בעלטה מסוימת הנצבעת בירוק זרחני המדמה ראיית לילה, הנשטפת בתאורה של אש מעשה ידי אדם (גפרורים, נרות ולהבות), או הנמצאת מלכתחילה באתר שהאור חודר אליו אך בקושי. ביד משוחררת ומתפרצת, נותנת עובדיה דרור לדמויות וסמלים להתנגש ולהיטמע אחד בשני כמו בחלום, שבו התחביר וההיגיון אינם נשמעים לחוקי הטבע הידועים.

עבודותיה של עובדיה מגלמות עולם של הרפתקאות מסויטות "בו אנשים, בעלי חיים וחפצים מפעילים אחד את השני במערכות אקולוגיות סגורות של כעס, זעם, חרדה וריפוי", כפי שכותבת אוצרת התערוכה, מוניקה לביא. שלדים וגולגלות, מחרוזות פנינים, בקבוקי תבערה המרחפים באוויר על ידי בלון, חזיר צנחן, קביים, כדורים נותבים, מסכי טלוויזיה, צלחות מעוטרות, פרצופים המורכבים מחלקי דימויים, קצף בירה גולש, חמורים, אגרטלים מנוקבים, אש, מים, חלב ולא מעט ארנבים — כאלה המתאפרים אל מול המראה ואחרים המחזיקים דינמיט בידם — מרכיבים את ציוריה השופעים של עובדיה, את הסצינות המקאבריות, הפנטסטיות והמשעשעות כאחד.

עדה עובדיה, ללא כותרת, 2012צילום: צור לוי

ההשפעה הקולנועית והטלוויזיונית ניכרת באופן הנרטיבי והמלודרמטי של הסצנות המתוארות בציורים, ובאופן פרטני יותר בדגש על תוכניות טלוויזיה וסרטים העוסקים בשחזור תיעודי של מקרי פשע. שם התערוכה למשל, "לומינול", מצביע על החומר הזרחני המשמש לזיהוי שרידי דם בזירות הפשע בשל נטייתו לזהור כשהוא בא במגע עם הברזל שבדם. הזרחניות הממאירה בציוריה של עובדיה מאירה ומקפיאה מעין כוחות חמקנים של רוע, המסתתרים ומשנים צורה.

במידה מסוימת, "עובדיה היא חוליה בתגובת השרשרת שהיא מחוללת בציוריה", מבהירה לביא. "היא המדיום הקולט, מעבד ומעביר הלאה שטף חזותי של דימויים שמקורם באמנות, בטלוויזיה ובקולנוע שמשגרת אליה תרבות עצבנית, מהירה ואלימה דרך מסכים וצגים המגיעים אל תוך ביתה: נשים מתבוננת במראה, טבע דומם, צליבות, פיאטות, פצעי גוף, גולגולות, אקדחים ואצבעות דינמיט. בכל אלה המוות כל הזמן נוכח, וכך גם הסבל והכאב ובצדם האירוניה, ההתחכמות, הבדיחה והצחוק, החיוך והגיחוך".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ