בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפתח תקווה ועד יפן: עולם קטן מאוד

התערוכה הקבוצתית "מחשב מסלול מחדש" במוזיאון פתח תקווה לאמנות עוסקת במעבר לעולם פוסט־גלובלי: מסורת מול חידוש, לאומיות מול בינלאומיות, יצירה מול ייצור

תגובות

לציון עשור לפתיחתו המחודשת של מוזיאון פתח תקווה לאמנות (ארלוזורוב 30) יפתחו מחר (ה') שתי תערוכות. הראשונה הקרויה "מחשב מסלול מחדש", היא תערוכה קבוצתית אשר עוסקת בחוויית המעבר לעולם פוסט־גלובלי, באמצעות מבחר עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים עכשוויים. "מחשב מסלול מחדש" תוצג במסגרת אירועי הביאנלה הבינלאומית הרביעית שמרכזה בפוזנן, פולין, פלטפורמה המאגדת תערוכות ואירועי אמנות מערים שונות ברחבי העולם, ביניהן ניו יורק, הירושימה, איסטנבול וסן דייגו.

על רקע התמוססות הגבולות והזהויות הלאומיות, בין השאר עקב התפתחויות טכנולוגיות המצמיחות אפשרויות חדשות של ניידות, התערוכה בפתח תקווה תנסה לקדם מבט רפלקסיבי אודות מהות הגלובליות ולשקף את חוויית המעבר לעולם פוסט־גלובלי מפוכח ביצירתם של אמנים או "סוכנים כפולים", כלשון אוצרת התערוכה דרורית גור אריה, הנעים כמטוטלת בין המקומי לגלובלי במובנם כמסורת מול חידוש, לאומיות מול בינלאומיות, יצירה מול ייצור.

"היא תעלה לדיון שאלות הנוגעות להשלכות החברתיות, התרבויות, הכלכליות והפוליטיות של תהליכי הגלובליזציה, תוך בחינת השפעתן על הפרט ומרכיבי זהותו, במתח שבין האישי לקולקטיבי", כותבת גור אריה. חווית ההגירה למשל, תבחן בעבודתה של האמנית סופי קאל שבחרה כתריסר מעניי שכונת קדיקיי שבמזרח איסטנבול, כאלו שמעולם לא הזדמן להם, מפאת קשיי הקיום, לחזות בים. קאל הביאה אותם לחופי הים השחור כשעיניהם מכוסות והנחתה אותם להביט בים כאוות נפשם, כשמטרתה היתה ככל הנראה לבדוק את תגובתם לאחר שצפו בים בפעם הראשונה בחייהם.

Martin Parr / Magnum Photos

היבט נוסף של הגלובליזציה הוא תחושת אובדן הפרטיות במרחבים ציבוריים ווירטואליים אשר יתממש ב-"Orb", עבודתם המשותפת של גיא גולדשטיין, לוקאס ויקרס ואריאל עפרון שהרכיבו בלון צפלין המצויד באמצעי מעקב שיתעד את תנועות הצופים. בתערוכה השנייה שתיפתח, "תצוגה ארעית" של האמנית דנה לוי, תוצג עבודת וידיאו המתחקה אחר האוסף של המוזיאון. נקודת המוצא וההשראה העיקרית לעבודתה של לוי היא צמד ציורים מהמאה ה-18 של ג'ובאני־פאולו פאניני, בהם נשקפת אחוזה רומית רחבת ידיים, שציורים תלויים בה לכל אורכה ורוחבה. "הציורים מציבים את מחשבת האוסף כבבואה של כוח כלכלי ועוצמה פוליטית, כעדשה ממקדת המכנסת למקום אחד מראות רבים, שהיא גם זו שהתפתחה לימים והיתה למודל שמוסדות אמנות ברחבי העולם מוסיפים לפעול לאורו גם כיום", כותבת אוצרת התערוכה, הילה כהן־שניידרמן.

כמעשה פאניני בציורו, לקחה לוי כמאה עבודות ממרתפי אוסף המוזיאון, ותלתה אותן על קירות "מאוזוליאום מזור" הסמוכה לפתח תקוה, אחוזת קבר רומית שהשתמרה בשלמותה. לוי צילמה את האתר העמוס באמנות וייצרה עבודת וידיאו כמעט סטטית המתפקדת כמהלך ציורי, נטול נרטיב, מלווה בסאונד מינורי של קולות רקע. לצד תנועת מצלמה קלה המדמה נקודת מבט אנושית, הזמן הוא האלמנט היחיד שמשתנה בעבודה של לוי המתחילה באמצע הלילה ומסתיימת באור הבוקר הבוהק. מכיוון שההקרנה של עבודת הוידיאו בחלל המוזיאון היא גדולה, ניתנת לצופה האפשרות לשוטט בין עבודות האמנות המוצגות בוידיאו.

בדומה לפאניני, לוי אינה טורחת להתמקד בכל אחד ואחד מן הציורים התלויים אלא קולטת את האוסף כמכלול על מנת לקדם קריאה פוליטית ולא אסתטית גרידא. לוי משחקת עם הפער בין האוסף הפריפריאלי של מוזיאון פתח תקווה (המאכלס נשים ערביות, חייל במדים ושומר חרדי, משכן הכנסת, הכותל המערבי, נופי פתח תקוה ועוד) להוד ולהדר של פאניני, "ומחדדת את ההנחה שתוקפו, חיוניותו וחשיבותו של האוסף אינם גלומים בהכרח בערכו האסתטי או הפנים־אמנותי, אלא בהיותו אמצעי ללימוד וחשיפה של הפנטזיות שאפיינו את הרגע המכריע בתולדות המדינה", לדברי כהן־שניידרמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו