התערוכה הקבוצתית "Real A State” כובשת את יפו

הביקורת על הג'נטריפיקציה של יפו עומדת במרכז התערוכה הקבוצתית "Real A State”

איתן בוגנים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן בוגנים

התדמית החדשה והנקייה של יפו העתיקה, המשרתת בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים, תעמוד לביקורת בתערוכה הקבוצתית "Real A State” שתיפתח ביום חמישי (20.11) בערב בחלל "מרחב לאמנות" ביפו (כיכר קדומים 8). החלל הלא מסחרי, שמטרתו לתת במה לאמנים בתחילת דרכם, מארח בתערוכה הנוכחית שישה אמנים צעירים המתייחסים בעבודותיהם לתהליכי הג'נטריפיקציה הנדל"ניים של יפו העתיקה, מתוך מודעות לכך שהצגתה של אמנות באותו אזור הופכת את האמנים ואמנותם למשתתפים במשחק העלאת ערך הנדל"ן והברקת הפאסדה העירונית.

"משהו לא בסדר באמנים שגרים, יוצרים, מתפרנסים על נבלתה התוססת של עיר שחלפה לה או שהוחלפה לה על ידי צבא ודחפורים", כותבת קבוצת האמנים המציגה. ובכל זאת הם החליטו להציג את נקודת המבט שלהם על הנעשה בעיר העתיקה.

מאיר סידי, "לוקאס", 2014

האמניות הילה הרצוג ורותם זקין הקימו מיצב וידיאו המורכב ממעין מסלול תצוגה הדחוק במסדרון צר שעליו יצעדו המבקרים בתערוכה, כשברקע נשמע קריין המדריך כיצד לבצע את ההליכה בצורה האיידאלית. בקצה החלל נתלה וילון ענק המסתיר את קירותיו המתקלפים, אך גם מבליט את הקשת האוריינטלית של המבנה, ועליו מוקרן סרט הדרכה שבו האמניות עצמן הופכות לדוגמניות המדגימות את החוקים הנשמעים ברקע בקולה של ישות גברית גנרית.

האמנית טל בר און השתמשה בקירותיו המתפוררים של המבנה כמצע לציורים סימבוליים שנעשו בשיטת הפרסקו, המייצגים מבחינתה סממני תרבות בעלי ערך משמעותי מבחינה היסטורית ואמנותית. "דפוסם, במרבית המקרים, הוא לשמש כראיה, בתור תוכן תרבותי לכיד שהוכתב על ידי הגורמים בעלי הכוח והממון", כך על פי בר און, שציירה פרסקאות שנידונו לכליה מראש.

האמן מאיר סידי מציג דיוקנאות של קדושי יפו המורכבים מקולאז'ים של מאה אישים מן ההיסטוריה של אסיה ובהם ג'ינגיס חאן ואטאטורק. האמנית תמר כץ בנתה מיצב וידיאו הקרוי "נשות המקום"

ובו מככבות חברות אגודה שהמציאה - "נשות ציון” - נשים צעירות חילוניות ששמו להן למטרה לייהד את יפו במו רחמן. הן חיות את חייהן במלואם מתחת לרדאר הפוליטי ושואפות להפוך את יפו לחילונית, נגישה, צעירה, תיירותית, סקסית ומזמינה. "הן רוצות להיות מוקפות בעוד אנשים, ובעיקר נשים, שדומות להן. כמו כולנו”, מספרת כץ.

באמצעות ציוריו מנסה האמן סתיו יושע להעלות באוב את מה שלא התקיים מעולם וליצור ממד מקביל המותח את הציר בין אמת לבדיה, "בין רטוריקה היסטורית לאוטופיה אלטרנטיבית”, כדבריו. המציאות שמציע יושע בציוריו יכולה להתקבל כעובדה היסטורית או כאגדה מיתולוגית, כטרגדיה, כממד מקביל, כמשל או כאגדה אורבנית.

בערב הפתיחה יוחלף המינגלינג המסורתי באירוע נדל"ני מפוברק בו, לכאורה, יוצעו לחכירה שטחים ממבנה הגלריה יחד עם הזכויות על היוצרים ויצירותיהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ