בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמן גיא אביטל מבקש לחרוג מעבר לחלונות ולסורגים

האמן גיא אביטל, שתערוכה מציוריו תיפתח בתל אביב, מבקש לבחון מאבקי כוח בין הפנים לחוץ

תגובות

בגלריה שלוש לאמנות עכשווית בתל אביב (מאז"ה 7) תיפתח מחר (חמישי) התערוכת ״ח|ד|ר״ של האמן גיא אביטל. בקומה הראשונה יוצגו 11 עבודות גדולות ממדים לצד עבודות קטנות יותר, אקריליק וקולאז' על בד, המתייחסות כולן לתפנים טבע דומם עם חלון. אביטל כותב שבזמן שיצר את העבודות החדשות הדמויות שצייר בעבודותיו הקודמות החלו להיכחד ובמקומן הגיחו אובייקטים ותהליכים מעשה ידי אדם. גם הצבע, הוא מוסיף, החל בהדרגה לחדור אל תוך השחור והלבן שבציורים, תוך כדי פזילה להיסטוריה המודרניסטית של הציור. בציוריו הוא משלב מהלכים צורניים מובהקים ששלטו באמנות המאה ה–20 ומבקש לבחון מאבקי כוח בין הפנים לחוץ.

אביטל אמנם מתייחס תדיר לאותה כרוניקה פורמליסטית של האמנות במאה ה–20, אבל בו־בזמן מגיב גם למציאות המקומית. באחד מהציורים, למשל, מעל לכתמי צבע וצורות גאומטריות משתקפים מבעד לחלונות בעלי סורגים בעלי מראה ים־תיכוני מוכר, בניינים בזמן קריסה. בציור אחר מופיע חלון בעל סורגים דומים, מוקף כולו במגזרות שחורות של צורות, נפחים ומלבנים שחורים העשויים חלקם ממשטחים של צורה וצבע וחלקם האחר נוצרו באמצעות שימוש ישיר בשפופרת הצבע באופן היוצר קווי מתאר רישומיים. בציור אחר יש כדים בעלי חזות קדומה, חלקם מסתירים וחלקם מוסתרים בפנים החדר. במרבית מהציורים לא ברור כלל איפה הפנים והיכן החוץ, דבר שגורם לגבולות בין המתרחש מחוץ לחלון ופנים החדר להיטשטש.

גיא אביטל, "סף", 2015

״בשביל להבין איפה אני חי שירטטתי חלון״, כותב אביטל. ״בשביל לדעת היכן אני נמצא ציירתי סביבו חדר. הטיית הפועל ח.ד.ר. בתווך מסגרת החלון. שפת הסורג״. בציורים הגדולים, הנראים יותר מכל כמו קולאז׳ים המשלבים דימויים מזוהים, כתמים, משיחות מכחול מדויקות וגזרי צילום, נדמה שהחלל הציורי של התפנים המורכב מחלון ואולי גם מחדר, קורס אל תוך עצמו. כדים, שטיחים, צמחים וטבע דומם צפים באוויר ונשברים, כתמי צבע ואלמנטים גיאומטריים מופיעים, חלונות נפתחים והחוץ חודר פנימה, או שמא הפנים חומק החוצה. אם בז׳אנר הטבע הדומם ישנה הבטחה לשקט ויציבות, אזי בציוריו של אביטל ציפיות אלו מאבדות את תוקפן מול הכאוס המאורגן הפרוש על הבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו