בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמנות

הקשר ההודי־יהודי

סיום המנדט הבריטי בהודו ובישראל והעצמאות הסמוכה של שתי המדינות עומדות במרכז תערוכה קבוצתית בבית הגפן בחיפה, הבוחנת נרטיבים מכוננים בשני האזורים

2תגובות
נקודת מגוז גלריית בית הגפן נרטיבים מכוננים במזרח התיכון ובתת היבשת ההודית. מיכל בראור, "אוסף לא פרטי", 2015
אבי לוי

במקביל לעשרות אירועים שיהיו פתוחים לקהל הרחב בפסטיבל "החג של החגים", ביניהם בתים פתוחים, הקרנות, סיורים, מופעי מוזיקה, תיאטרון, מחול ועוד, תיפתח ביום שישי בצהריים (11.12) התערוכה הקבוצתית ״נקודת מגוז״ בבית הגפן, מרכז תרבות ערבי יהודי בחיפה (הגפן 2). כותרת המשנה של התערוכה: ״1948-1947: נרטיבים מכוננים במזרח התיכון ובתת־היבשת ההודית״ מכוונת לשני אירועים פוליטיים הרי גורל: ההכרזה הרשמית על סיום השלטון הבריטי בתת־היבשת ההודית, והחלטה דומה שהתקבלה בארגון האומות המאוחדות לגבי תום המנדט הבריטי בפלשתינה.

מידת ההצלחה של יישום החלטות אלה, לדידה של אוצרת התערוכה, אור תשובה, עודה מלווה את המציאות החברתית והפוליטית המורכבת בתת־היבשת ההודית והן ברצועת הארץ בין נהר הירדן והים התיכון. זוהי גם נקודת המוצא של התערוכה המבקשת לכנס אליה "קווי עלילה מרוחקים ומקבילים אלה ולתהות על אודות האפשרויות הטמונות במפגש ביניהם מפרספקטיבה בת זמננו". תשובה מוסיפה שהתערוכה בוחנת כיצד החשיפה והעיסוק בזיכרון של האחר מאפשרים מבט מחודש ומורכב על האישי. לפיכך, בחרה תשובה תשעה אמנים ואמניות צעירים כדי להציע נקודת מבט עכשווית על המוסכמות שצמחו סביב הנרטיבים אשר ״עיצבו את עמודי התווך האידיאולוגיים של החברות בהן גדלו ואת הכרונולוגיות ההיסטוריות שכל חברה אימצה בדיעבד", כותבת האוצרת.

הממד ההיסטורי מתגלם במיצב הצילום והסאונד של האמנית מיכל בראור באמצעות אסופת תצלומים של לשכת העיתונות הממשלתית המתארים שלל מאורעות כגון מלחמת 48', מלחמת 56' ומשפט אייכמן. על רקע התצלומים, בראור מראיינת את האדם שזימן לה את אוסף התמונות, והוא בתורו מתאר את חוויית מציאת התצלומים והאופן בו ברבות השנים נטמעו אותם זיכרונות ציבוריים בקורות חייו האישיים.

האמנית ההודית שילפה גופטה מציגה עבודת וידיאו המורכבת ממאה מפות מצוירות, כפי ששורטטו לבקשתה מהדמיון על ידי מאה ישראלים בוגרים. פרויקט דומה יזמה גופטה במדינות נוספות בעלות גבולות טריטוריאליים שנויים במחלוקת על מנת להעלות תהיות אודות יצירת גבולות מדיניים: "כיצד הם נלמדים, כיצד הם מצטיירים בעיני רוחו של הפרט וכיצד הם מתרגמים לפעילות פוליטית ולמציאות מתוחה בין עמים?" תוהה האוצרת.

גם האמנית רנא אבו פריחה מציגה עבודת וידיאו בהשתתפות בני משפחתה הבדואית בביתם שבעומר הדרומית. האמנית הצעירה מבקשת מבני משפחתה להתפלל אל מול המצלמה ומגלה שמלבד אביה אשר עדיין מקפיד על שגרת התפילה, אחיה ואחיותיה כמעט ואינם זוכרים כיצד להתפלל, ואף מסרבים בתוקף לעשות זאת.

האמן שומון אחמד מבנגלדש יציג מספר פרטים מהפרויקט התיעודי שלו העוקב האחר חופי בארו אאוליה שבצ'יטגונג, בנגלדש, מקום מושבו של "בית הקברות לספינות" השני בגודלו בעולם והתחנה האחרונה במסען של ספינות משא רבות מרחבי העולם המסיימות את תפקידן. ספינות הרפאים נושאות את זיכרון ספינות המסחר האירופאיות הראשונות שהגיעו לתת־היבשת וסימנו את תחילת הקולוניאליזם, "ומעוררות תהיות ושאלות על העולם הגלובלי שעזרו ליצור, המציאות המורכבת שאחריו והעתיד הלא נודע של מדינות צעירות, המצויות בעיצומה של מלחמת הישרדות", כותבת האוצרת. עוד במציגים: הדר סייפן, נסרין נז'אר, תמיר צדוק ושני האמנים ההודים, רהול ס. ראבי ובפטיסט קוהלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו