האם ערך חיי הרוח יורד?

התערוכה ״מות העורך״ מנסה לבדוק את תופעת ירידת ערך ההשכלה בתחום מדעי הרוח והאמנויות

איתן בוגנים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיכל נאמן. Wet Brain. 1986
מיכל נאמן. Wet Brain. 1986 צילום: המכון לאמנות באור
איתן בוגנים

בגלריה לאמנות ישראלית של מכללת אורנים (קרית טבעון) תיפתח מחר (חמישי) בצהריים התערוכה הקבוצתית ״מות העורך״. התערוכה בודקת באמצעות עבודותיהם של מספר אמנים ישראלים עכשוויים את תופעת ירידת ערך ההשכלה בתחום מדעי הרוח והאמנויות כנגד העלייה בדרישה למקצועות ריאליים יותר. טלי כהן גרבוז, שאצרה את התערוכה בסיוע סטודנטיות של הכיתה ללימודי גלריה במכון לאמנות, מספרת שהתופעה הזו, ״באה לביטוי בשיח הציבורי אך מעט דיון מתנהל סביב לה. היה מרתק לגלות, באמצעות עבודותיהם של האמנים המשתתפים, האם ובאילו אופנים אמנות ישראלית בת זמננו מגיבה לתופעה״.

שמה של התערוכה הוא שם אחת מעבודותיו של האמן ירון אתר, ציור הקרוי ״מות העורך״ המתייחס למשאלת לב שבה העורך הקולנועי מת, ומותו מאפשר לחדש את הרצף הנרטיבי, בעל הממשות, של הסרט. על גבי פורמטים וחומרים שונים, מציג אתר מספר ציורים ובהם סצינות ״שהקשר ביניהן אינו קיים או מתקיים בעין המתבונן בלבד״, מבהירות האוצרות.

"האם ערך חיי הרוח יורד?" תוהה זוג האמנים מיקה ואבי מילגרום ומשיב, "לאו דווקא, ואולי אנחנו שקועים ברלטיביזם אך נרהיב ונאמר – כנראה שלא. לימודי מדעי הרוח והאמנויות? הם אכן סופגים מהלומות ומוטב להם שייספגו כי הקפיאה על השמרים מעולם לא היטיבה אתם".

בהתאם, יציג זוג האמנים עבודת סאונד המכונה ״אושר״ ובה נשמעים פרקים מתוך הספר הידוע ״מוזיאון התמימות״ של הסופר הטורקי אורהאן פאמוק ואת תגובותיהם של אלו שהקריאו להם. צמד האמנים התקשר אקראית לאנשים שונים, כאשר ״ברצף ההקלטה הסיפור עצמו הופך להיות דמות המבקשת נואשות להישמע״, מספרות האוצרות.

דנה רז מציגה סדרה של רישומים עדינים של אובייקטים במצב שהיא מכנה ״הישמטות״ או פרימה, מצב אנלוגי לקושי להתנהל בתוך מציאות שבה יוצרים נמצאים במאבק מתמיד. בציורים של האמן אורי רדובן ובעבודת הווידיאו שלו הוא מתייחס לפיקסו, מלביץ', תומא המפקפק ועוד שלל ציטוטים והפניות, כשהוא בעצם מנהל דיאלוג עם שלל מאבקי הרוח של המאה ה-20 אל מול המאה ה-21. זויה צ'רקסקי־נאדי מציגה חמישה ציורים החוזרים אל היומיומי, אל הרחוב והשכונה, שטוויסט קטן לכאורה: שלט אקראי, או חזיר בחצר אחורית של בית משותף ברמת גן, מסיט את המבט אל האירוני.

מרב קמל וחליל בלבין יציגו טריפטיך שנעשה במיוחד לתערוכה ובו שישה רישומי דיו המתארים זיכרונות מחייהם, הקשורים בגוף. ״אל מול קבוצה של אמנים העוסקת, כל אחד על פי דרכו, בדלות חומרית ורוחנית האורבת, אולי, לפתחו״, בחר צוות האוצרות להציג גם שני ציורים של האמנית מיכל נאמן העושים, כמו תמיד, שימוש בשפה ובאזכורים שונים, בחירה שנעשתה על מנת להצביע על ״עושר של שפה ויחסים אחרים בין דמות לטקסט״, לדברי האוצרות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ