בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תת הכרה מצטיירת כמו מניפה

בניגוד לעבודותיו הקודמות, המתוכננות, שהלכו בעקבות צילומים, את ציוריו החדשים בתערוכה "נתיב חשיבה" יצר גלעד אפרת מתוך מצב של ספונטניות וחוסר סבלנות

2תגובות

בתערוכת היחיד של גלעד אפרת "נתיב חשיבה", שתיפתח הערב (3.3) בחלל ״לושי אמנות ופרויקטים״ בתל אביב (רוטשילד 19), תוצג סדרת ציורים השונה משמעותית מציוריו הקודמים. בניגוד למלאכה הדקדקנית והממושכת בטכניקת הנחה ומחיקה, בנייה ופירוק, שאפיינה את עבודותיו הקודמות, החדשות הושלמו במהלך ספונטני אחד.

את הספונטניות הזאת מתרגם מאיר לושי, בעל החלל, לעיקרון שלפיו העבודות מציעות פרשנות חזותית לנתיבי החשיבה של האמן, "פרקי ההופעה הבלתי צפויים של מחשבות שעלו על הנתיב, הנחו בפרויקט הזה את עקרונות הסימון והטשטוש האופייניים לאפרת", הוא כותב. כלומר, הזמן והמחשבות במהלך עשיית הציורים השאירו עקבות בעבודה, ובעצם תיעדו את נתיבי החשיבה בזמן אמת. אם בעבודות הקודמות נדרש אפרת לשלב בעבודתו חשיבה רציונלית הכוללת הגדרת סדר עדיפויות, חישוב סדרי גודל, טכניקות של פרספקטיבה והגיון לינארי, הרי בנוכחית הוא נותן דרור לגורמים נסתרים ובלתי נשלטים על ידי ייצוג בלתי אמצעי שלהם.

גלעד אפרת, "נתיב מחשבה 2", 2015
אלעד שריג

הקנבס, מדגיש לושי, הופך להיות מכשיר שיקוף של שכבות פנימיות. "במקום תהליך מבוקר של חשיפה וגילוי, התהליך בפרויקט מחויב לרצף הפנימי של נתיבי החשיבה, בדומה לתהליכים של כתיבה אוטומטית המעלים על הכתב מרחבי סדר בלתי נגישים".

אפרת עצמו מעיד שהשינוי באופני העבודה — מציור שקשור לצילום, דימוי והיסטוריה, לציור גופני יותר, מופשט, כזה שנבנה ונהרס מול עיני הצייר — קשור בשינוי שהתרחש אצלו ביחס למדיום הצילומי, וליתר דיוק, באיבוד העניין שלו בצילום כמקור לציור: "הצילום כבר לא עניין אותי כחומר שאני יוצא ממנו לעבודה", הוא אומר. "גם חוויית הקיום שלי, כלומר, תפישת הזמן והאני השתנתה. איבדתי את הסבלנות, אז בהחלט יש משהו מחוסר הסבלנות בציורים החדשים".

גם סדר תליית העבודות בחלל מדגיש את התזזית והרצף האקראי שקיים באותה תפישת עולם אוטומטית הנוכחת בציורים: חציים מפוזרים בחלל התת קרקעי ואילו על קיר אחד גדול ממוקמות מספר עבודות בגודל זהה ובקרבה מסוימת אחת לשנייה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו