בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הגחיך דומייה, אבי הקריקטורה המודרנית, את הבורגנות האירופית

במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה מוצגת תערוכה מיצירותיו של אונורה דומייה, הקריקטוריסט הצרפתי בן המאה ה-19. היא מזכירה שהגרוטסקיות היא על-זמנית וכך גם הצרות של אירופה

6תגובות
תערוכת דומייה בחיפה. איך אוכלת המאדאם האירופית את נתיניה
רמי שלוש

כבר במבט ראשון על תערוכת יצירותיו של האמן הצרפתי אונורה דומייה, בן המאה ה–19, ניכר כי למרות הזמן הרב שחלף משהו ברוח הפוליטית הביקורתית של עבודותיו נותר רלוונטי גם היום. בתערוכה "בין פאתוס רומנטי לביקורת חברתית", המוצגת בימים אלה במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה, ניתן לראות לדוגמה קריקטורה המציגה איש לבן שמן שעל פניו הבעה רעה והוא מחזיק עבד שחור כבול בשלשלאות, תחת הכותרת: "ג'ון בול נשבע שהוא קשור לבנו של תיאודורוס (קיסר אתיופיה) בקשר שאי אפשר להתירו". קריקטורה אחרת שכותרתה "מאדאם גרגנטואה — טיפוס מומלץ לקרנבל הקרוב", מציגה את המאדאם, המסמלת את אירופה השבעה, כשהיא אוכלת נתינים ומשאירה את התכשיטים שלהם בצלחת.

דומייה נולד במרסיי בשנת 1808. אוצרת התערוכה, סווטלנה ריינגולד, אומרת כי יצירתו נחלקת לפי ההשפעות הפוליטיות בצרפת של אותם ימים. "האמנות של הקריקטורה התחילה לפרוח בצרפת ובאנגליה במאה ה–19. נפתחו מגזינים חדשים לקריקטורות ודומייה עבד ב'לה־קריקטור'", מספרת ריינגולד. ב–1835 אסר המלך פיליפ על ביטוי פוליטי בקריקטורות ומאז דומייה כמעט שלא פעל בתחום הפוליטי, ועיקר יצירותיו באותן שנים עסקו בחיי היום יום. לאחר שלקח חלק במהפכת 1848 שהביאה לנפילתו של לואי פיליפ מהשלטון, פירסם סדרת קריקטורות שבה הזהיר מפני נפילת הרפובליקה ועליית הדיקטטורה — נבואה שאכן התגשמה בשנת 1852.

הקריקטורה "מאדאם גרגנטואה — טיפוס מומלץ לקרנבל הקרוב", משנת 1868
אונורה דומייה / מוזיאון חיפה לאמנות

גלריה אחת במוזיאון מוקדשת ליצירותיו הפוליטיות של דומייה והשנייה לנושאים החברתיים שבהם עסק. שם מוצגות למשל יצירות המתארות את מנהגי הבורגנות החדשה: למשל, בורגנים המגיעים לתיאטרון — שנחשב עד אז לבילוי של האצולה — או בורגני העוסק בציד, בניסיון נוסף להיראות כחלק מהאצולה. לצד אלה, קריקטורות של פתיחת הבריכה הראשונה בפריז, של המון מנסה להידחף לרכבת, וגם עבודה המגחיכה את אופנת התסרוקות הסיניות שכבשה את סלוני היופי של צרפת.

הקריקטורה האירופית התפתחה משם, מהימים ההם, אומרת ריינגולד ומסבירה כי באותה תקופה התפרסמו מחקרים על הבעות פנים וכיצד ניתן להפוך אותן לגרוטסקה. היא מציינת שגם בתקופה שבה דומייה לא יכול היה לעסוק בפוליטיקה הוא העביר משלים דרך הקריקטורות. כך למשל עבודה בסדרה "רישומים מוזיקליים" המציגה איש שר ברכות תחת הכותרת "הוא מקסים את ליבם של באי הסלון ברומנסה על ניקולא היפה", מיוחסת לאחד מאנשי השלטון אז, שהסווה במילים יפות את מעשיו הנוראים בעת כהונתו.

היצירה "ג'ון בול נשבע שהוא קשור לבנו של תיאודורוס (קיסר אתיופיה) בקשר שאי אפשר להתירו", מ-1868
אונורה דומייה / מוזיאון חיפה לאמנות

ההדפסים של שטרוק

הבחירה להציג את יצירותיו של דומייה במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה אינה מקרית. גם שטרוק, שנולד ב–1876 בברלין ומת ב–1944 בחיפה, היה צייר ואמן־הדפסים והדפסיו מוצבים לא רחוק מהעבודות של דומייה ואף מתכתבים איתן במידת מה. שני האמנים תרמו לא מעט לתחום, אבל בעוד ששטרוק התמחה בהדפס אמנותי בעיקר על נחושת, לימד את התחום ועסק בהפצה שלו, דומייה יצר את הדפסיו על אבן. ההבדל העיקרי, מסבירה ריינגולד, הוא שהדפס אבן מאפשר יותר חופש רישום בעוד זה הנוצר מנחושת דורש קווים יותר מדויקים.

גם שטרוק, כמו דומייה, היה פעיל מאוד בתחום הפוליטי. דומייה השתייך לרפובליקאים והיה מורד, ב–1832 אף נכלא וריצה חצי שנת מאסר בגלל קריקטורה שיצר. שטרוק היה ציוני נלהב שבנה את ביתו — בו שוכן המוזיאון היום — בחיפה. את הבניין תיכנן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה שבנה גם את הטכניקום (בניין הטכניון הראשון), והוא עיצב את בית שטרוק בסגנון אקלקטי — בניין אירופאי עם מוטיבים מוסלמיים. "הוא רצה לעשות משהו חדש, לבנות אמנות עברית, המשך למסורת של בוריס שץ (בצלאל)", אומרת ריינגולד. ב–1933 העביר שטרוק את כל חפציו מגרמניה לחיפה ואחרי מותו החליטה אשתו להוריש את הבניין לעירייה ואת אוסף האמנות ברובו למוזיאון חיפה. ב–2013, לאחר שיפוצים, נפתח הבניין מחדש כמוזיאון ומאז חלק ממנו מוקדש ליצירות שטרוק, בחלק ישנן תערוכות מתחלפות בנושא אמנות ההדפס וקומה אחת משמשת לתערוכות של אמנים עכשוויים בגרפיקה.

יצירה של זויה צ'רקסקי
רמי שלוש

התערוכה של יצירות דומייה (שתוצג עד 5.8) מלווה גם ביצירות של שתי אמניות ישראליות שעוסקות בחברה הישראלית היום. בגלריה עם יצירות דומייה על הבורגנות החדשה מוצג פסל של האמנית שירה זלוור, המציג אינטראקציה בין בנות אולפנה. בחדר הסמוך נראים פסלים מאלומיניום יצוק צבוע של האמנית זויה צ'רקסקי, המציגה בעלי מקצועות בצורה גרוטסקית, כשהראש גדול יחסית לגוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו