החוטים המקשרים בין האמנות לאקטואליה

תערוכת הפיסול של דוריס ארקין, שתיפתח מחר בתל אביב, משלבת בין גרוטאות וכפתורים לחוויות של כאב וטראומה

איתן בוגנים
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוריס ארקין, "Sábana y Mantel, After María Elena Walsh" (פרט), 2017
דוריס ארקין, "Sábana y Mantel, After María Elena Walsh" (פרט), 2017צילום: דוד חקי
איתן בוגנים

במפלס הרחוב של בנין וייט סיטי בתל אביב (יצחק אלחנן 15) תיפתח מחר (חמישי) התערוכה "כרוניקה" של דוריס ארקין. האמנית, ילידת 1957 באורוגוואי, תציג בתערוכת היחיד השנייה שלה שש עבודות פיסול העשויות רובן ככולן ממתכות שונות. ארקין אוספת לסטודיו גרוטאות שונות ולצד אלה גם משתמשת בסדרות כמו תעשייתיות בהיקפן של אובייקטים קטנים שאבד עליהם הכלח, בהם אוספים של כפתורי מתכת ישנים, לוחות שעונים ועוד. בין הקצוות האלה שוזרת ארקין "חוטים מקשרים של אריגה פואטית ואסוציאטיבית, תוצר של עבודה מתמשכת ואינטואיטיבית בסטודיו הכורכת יחד אובייקטים טעוני זמן והיסטוריה, על נוכחותם השקטה והמהדהדת, לחוויות של כאב וטראומה מן ההווה ומן העבר", לדברי אוצרי התערוכה.

ארקין תציג את עבודותיה בחלל מסחרי חשוף שבנייתו לא הסתיימה עדיין, קומת קרקע של בניין דיור ומשרדים בקרבת שוק הכרמל. החלל המארח את התערוכה, שתוצג למשך שבועיים בלבד, נפתח אל הרחוב בוויטרינות זכוכית גדולות. על פי אוצרי התערוכה, צורות העיבוד וההתייחסות לחומר מבוססות על "פעולות של אריגה, ריבוי והכלה לצד המסיביות המאיימת לעתים של חומר הגלם".

אם בתערוכתה הקודמת התמקדה האמנית בעולם פנימי וזיכרונות אישיים, הרי שבתערוכה הנוכחית היא מתייחסת לחוויות של כאב וטראומה מתוך הקשר חדשותי, דרך הרדיו הפועל בסטודיו, למשל סיפורים של ילדות־כלות הנאלצות להינשא או חטיפת הנערות בניגריה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ