בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בסטודיו של ירון אתר

אף שהוא ממוקם בצלו של אתר בנייה ענק, הסטודיו של ירון אתר ביפו משמש לו כמקום מפלט ומאפשר לו לשקוע ביצירה שחותרת תחת סביבתו המוכרת

4תגובות

בחלל בקומת הרחוב, במבנה הממוקם בין שכונת נגה והמושבה האמריקאית ביפו, נמצא הסטודיו של ירון אתר, בן 32 . הדלת לרוב פתוחה ומזמינה את העוברים והשבים פנימה. שכונת נגה נהפכה זה מכבר משכונת מוסכים ובעלי מלאכה לאזור שוקק של חנויות בוטיק ועיצוב. כמו כן שלוש גלריות פועלות באזור: סניף של גלריה דביר הוותיקה, פוריה 8 הקולקטיבית וטמפו רובאטו הצעירה.

אתר מסביר שלפעמים עוברי אורח אכן נכנסים “זה נורא מעצבן. אך זה חלק מהטבע שלי, הרצון והחיפוש אחר אינטראקציה עם החוץ - לכן אני כן פותח את הדלת. גם אחת למאה איש זה שווה את זה”.

לפני זמן מה נכנס אדם שלא הכיר לפני ובעקבות המפגש עם עבודותיו של אתר סיפר לו על אחד מציוריו שאבד ובאורח פלא התגלגל אליו חזרה. אתר המושפע מכל מראה אקראי או קצה של סיפור עשה עבודה לה קרא “אני לא אפרד מהציור הזה לעולם”. במסגרת העבודה פירסם מודעה באתר “אגורה” - פלטפורמה לשיתוף ומסירת חפצים, המבשרת שהוא מעוניין למסור ציור במתנה. האדם שפונה אליו היה עולה חדש מסלובקיה ללא שום רכוש באמתחתו. את הגעתו לסטודיו של אתר תיעד האמן במצלמת וידיאו אך במפתיע הוא לא מצא את העבודה. הם הלכו יחדיו לביתו של אתר הממוקם ברחוב המקביל ולאחר שלא נמצא הציור הוא מסר לו ציור אחר.

“על אף ששום דבר לא היה מתוכנן מראש והשיחה התפתחה באופן מקרי ולא מקצועי, הווידיאו מאוד מזכיר את הסרטים המוזיאליים על האמן שנמצא בסטודיו ומדבר על עבודתו. הווידיאו מעלה שאלות רבות על “נון ארט” (non-art) ועל השכל הישר של האמן: בשאלות של האורח מסלובקיה היו הרבה שאלות אלנגטיות שלא באות מהז’רגון של השיח האמנותי. כך למשל הוא שאל מדוע אחד הקווים עקום. זו שאלה ששואלים בניתוח של יצירת מופת בקורס של תולדות האמנות. אך בשיח העכשווי זו אינה שאלה שנשאלת כי הכל הולך”.

הסטודיו של אתר הוא חלל תעשייתי שבעבר שימש חרט והוא מחולק לחלק תחתון וקומת גלריה. הוא מוצף אור שחודר מבעד לחלון המערבי ואם הוא פותח את הדלת הפנימית של הסטודיו שבעבר הובילה לחצר ריקה נחשף מראה מרהיב של אתר בנייה ובו מבנה פיגומים הבנוי בחלקו. עד שהחלו עבודות השיפוץ נהג אתר לבצע פעולות רבות בשטח זה, עבודה עם חומרים רעילים וניסויים באש.

בחלל המרכזי והתחתון של הסטודיו מוצבים שני שולחנות: הגדול יותר מוצב במרכז ואורכו כשניים וחצי מטר; הוא משמש כשולחן עבודה עליו נוהג אתר לרשום ולצייר. השולחן השני קטן יותר וממוקם תחת החלון המערבי; הוא משמש אותו במשחקי ההצבה ובנסיונות של תצוגה. על קירות הסטודיו הוא תולה עם קליפסים עבודות על נייר ומחליף את התצוגה אחת לכמה ימים.

“אין לי את הצורך שהדברים ישארו כמו שהם. אני כל הזמן בודק איך הדברים עובדים לבד וביחד, מנסה לבדוק אופציות חדשות בהקשרים שונים ומתוך זה מבין את הצרכים של העבודה מתוך הסביבה שלה”.

לפני למעלה מארבעה חודשים הציג אתר את תערוכת היחיד הראשונה שלו “משאלות מלכודות” בגלריה מנשר בתל אביב. התערוכה הורכבה ממבחר עבודות וידיאו מהשנים האחרונות, כולן צולמו ונערכו מחוץ לסטודיו. בעוד כחודש הוא יציג את תערוכת היחיד השנייה שלו בגלריה הרצל 121 בדרום תל אביב ובה יציג עבודות ציור, רישום ופיסול שנעשו בסטודיו בשנים האחרונות.

תהליכי המחשבה והברירה כמו גם יצירת החיבורים התכניים והפורמליסטיים ניכרת לעין מכל פינה בסטודיו. עיקר העבודות שיוצגו בתערוכה מציגות מחשבות יסודיות בפיסול ובדווממד ונסיון למתוח או לאחד את הגבולות החוצצים ביניהם. כך לדוגמה על השולחן מוצב ספרה של הבמאית ומעצבת התפאורות ג’ולי טיימור שאותו הוא משחזר אחד לאחד כשהוא מבצע בו התערבויות שונות. מונחים גם שני דפים מספר פסלים של מיכלאנג’לו אותם כיסה לגמרי בצבע פסטל שחור כשרק ברך הדמות המפוסלת מציצה מבעד לרפרודוקציה. “זה סוג של נסיון לזייף מצב של רדי מייד מתולדות האמנות”. את הקומפוזיציה של הברך שחזר אתר בצילום של ברכה של זוגתו ורד אותה שלח למומחית בטכניקה של מיכלאנג’לו הנמצאת בקררה שבאיטליה כדי שתשיב אותה לפיסול.

עבודות נוספות המצויות בסטודיו מהוות אבני דרך בתהליך ממושך של העבודה “רצח בתיאטרון” שעתידה להיות סרט. לפי שעה התהליך כולל רישומים וציורים וטריילר קצר. “אני רוצה לצלם סרט שיש רצח בתיאטרון. סצינה אחת פשוטה” נשמע קולו של אתר המכוון את המצלמה אל עבר מוכרת הכרטיסים בקופת התיאטרון בטריילר שצילם. “הרעיון העומד מאחורי הסרט הוא סוג של אידאה, שבה אני כבמאי מנסה לעצור את הרצח שעתיד להתרחש על הבמה, לזהות באופן מידי את ההשלכות שלו על שאר השחקנים, הנרצח, מוסד התאטרון והקהל. השאיפה שלי היא לראות כיצד מדיום אחד חותר תחת מדיום אחר. השחקן שלא רוצח מוביל לזה שהתיאטרון נרצח, ההצגה לא ממשיכה, הקהל זורק עגבניות והבמאי משתולל”. זה שלוש שנים שהוא עובד על הסרט שדורש תחקיר רב והפקה מורכבת מאחר שהוא עתיד להצטלם בפולין בשפה שהוא אינו דובר.

עד אז ובזמן שהמגעים מתו נהלים בשלט רחוק, אתר מרגיש צורך עז לעבוד עם חומרים, בעיקר חומרים קיימים, ולבצע עליהם פעולות והסטות עדינות ומאסיביות גם יחד: התערבויות של מדיומים, פיסול החותר תחת צילום, צילום שהוא דו ממדי החותר תחת הצילום עצמו ומבקש להיות פרפורמטיבי וכן הלאה. שם התערוכה הקרבה הינו “עוצמת שווא”. השם לדבריו הוא כמעין משחק מלים, מעין כפל משמעות “מצד אחד עוצמה משוייכת לכל מיני דברים שידוע שהם מזויפים לגמרי כמו רשימת האנשים המשפיעים בעולם של המגזין 'טיים', ומצד שני יש במושג גם משהו הפוך המרמז על עוצמה גדולה שאינה מצליחה לקבל ייצוג או ביטוי בעולם”.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו