בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבועה התל אביבית: כשבנימין פגש את קניוק

האמן הגרמני פולקר מרץ הפיח חיים בוולטר בנימין והביא אותו לישראל

6תגובות

מה היה קורה אילו ולטר בנימין לא היה שם קץ לחייו ב‑1940, ואף יותר מכך ­ אילו הוא היה מגיע ב‑2008 לתל אביב ונפגש עם הסופר יורם קניוק? את הסיטואציות הדמיוניות האלה הציג האמן הגרמני פולקר מרץ בשתי עבודות וידיאו שיצר בשנים האחרונות.

בראשונה מביניהן, "ולטר בנימין בברלין" מ‑2005, שירטט מרץ את קורותיו של הפילוסוף כשהוא חוזר לעיר הולדתו בימינו ומגלה כי היא השתנתה מאוד מאז שגדל וחי בה. מרץ מספר כי פנה לעסוק בדמותו של בנימין לאחר שיצר עבודות סביב דמויותיהם של הסופר פרנץ קפקא ושל הפילוסופית חנה ארנדט.

לא רק היהדות מקשרת בין שלושת אנשי הרוח החשובים האלה: בנימין וארנדט חלקו הערצה משותפת לקפקא (בנימין אף ראה בו מושא להזדהות), ובין שניהם נרקם קשר מקצועי, ידידותי וגם משפחתי (בעלה הראשון של ארנדט היה בן דודו של בנימין). הזיקות בין השלושה העניקו למרץ השראה לגופי עבודות שהוצגו בארץ במיצב "קפקא בישראל 1924‑2009" (2009) במוזיאון הרצליה ובתערוכות היחיד "כל חייל הוא אמן" (2009) ו"קפקא בגן עדן" (2011) בגלריה שלוש בתל אביב.

 

מרץ, שמתגורר בעצמו בבירת גרמניה, פתח את עבודת הווידיאו על שיבתו של בנימין לברלין בתקריב על ראש חימר שנעשה על פי צדודיתו של הפילוסוף; הוא נראה כאילו נערף לפני שהונח על אחד המדפים בשידה עמוסה בפסלים. בהמשך היצירה בן דמותו של בנימין, פסלון חימר אנושי בעל מגושמות מסוימת שיוצרת רושם מכמיר לב, מצולם על יד עמוד הניצחון, שבראשו ניצב פסלה המוזהב של אלת הניצחון המכונפת. מרץ מסביר כי בחר לצלם את בן דמותו של בנימין על יד אנדרטה זו מפני שהוא הזכיר אותה בחיבורו האוטוביוגרפי "ילדות בברלין סמוך ל‑1900".

עוד מופיעים כפיליו הבדיוניים והזעירים של בנימין במקומות אחרים בעיר הקשורים לביוגרפיה שלו, כמו הרחוב שבו נולד ­ כיכר מגדבורג 4 ­ והגימנסיה שבה למד בכיכר סוויני. את היצירה מלווה מוסיקה טורדת מנוחה וצורמנית, שנשמעת כקרדיוגרף המתריע על כך שחולה שבק חיים; בפסקול גם שולבו מעין מלמולים.

דמותו של בנימין משתנה תדיר לאורך היצירה, תוך שימוש באפקט טשטוש שמזכיר לדברי מרץ את מעבר השקופיות בתוכנת פאואר פוינט. בחזהו של בנימין פעורים שני חורים החושפים צמד לבבות שנותקו ממחזור הדם, או חלל שנחפר בבטן וחושף שקע אדום או זהוב. פסלי החימר השרוף והצבוע מרזים ומשמינים, מחווירים ומאדימים, נראים עירומים ולבושים. כשהן מוצגות סמוך לגופו החשוף של גבר או על יד עוברי אורח ברחוב, נראות עשרות דמויותיו של בנימין כאנשי ליליפוט מיניאטוריים המוקפים הרי אדם עצומים כגוליבר. למרות ריבוי הפסלים, הם שונים זה מזה ונעשו כולם בעבודת יד.

שלוש שנים מאוחר יותר, ב‑2008, צילם מרץ את עבודת הווידיאו השנייה, "ולטר בנימין בתל אביב", שבה הפילוסוף משוטט בתל אביב, מבלה על חופי ימה ואף פוגש את הסופר יורם קניוק. "זה מפגש בין 'הברלינאי האחרון' (כשם אחד מספריו של קניוק) לבין הברלינאי הנצחי", אומר מרץ.

 

בנימין אמנם לא עלה לארץ ישראל, חרף ניסיונות השכנוע הממושכים של חברו גרשם שלום, ואף לא ביקר בה מעולם, אך בדמיונו הפרוע של מרץ הוא בכל הגיע אליה לבסוף. בעבודה זו בנימין חוסה כל העת במקום מבטחים מוגן, ששומר עליו מפני החוץ. בין היתר, אשה מערסלת אותו בידיה כתינוק וקניוק נושא אותו בכיס חולצתו. השניים לבסוף נרדמים יחדיו וחולמים חלום משותף, שבו בנימין, כלוא במעין בועת סבון עצומה, שט בים על קו התפר שבין המים ליבשה וילדה קטנה ועירומה מתבוננת בו.

קניוק מספר כי הסכים להשתתף ביצירתו של מרץ מפני ש"מצא חן בעיני שהוא לוקח את שלושת האינטלקטואלים היהודים ­ קפקא, בנימין וארנדט ­ ועוסק בהם כאילו הם חיים היום". לדבריו, המציאות המשונה שמרץ יצר בעת ההסרטה נראתה טבעית מאוד כאשר הוא נטע אותה בסרטי הווידיאו בתוך סיטואציות יום-יומיות. קניוק עצמו הושפע עמוקות בצעירותו מניסיונותיו הספרותיים וההגותיים של בנימין מפני שלדבריו, הפילוסוף הפך כל פרט קטן למיוחד ובלתי אמצעי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו