שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המשוררת יונית נעמן דורשת הכרה שוויונית בכל אחד מהייצוגים האלה

אשה שאינה מתאימה לזמן ולמקום עומדת במרכז ספר שיריה של יונית נעמן, ״כשירדנו מהעצים״

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

״לו יכולתי לקרוא לעצמי לייט בלומרית/ הייתי מוחלת על השתבשות הזמנים״ כותבת המשוררת יונית נעמן בספר השירים הראשון שלה, ״כשירדנו מהעצים״ (הוצאת גמא והקיבוץ המאוחד). נעמן מסמנת את הקושי שלה ושל הזמן להתאים זה לזו. בה בעת היא שואפת להגדרה של מי שפרחה מאוחר; מוטב מאשר לעולם לא.

זו שאיפה המכירה בתנאיו של המקום שנעמן חיה בתוכו. באחרית דבר לספר סיכם חנן חבר את תנאי־העל שבתוכם נכתבים שיריה של נעמן כמצב חירום. זהו מצב החירום של המציאות הישראלית, אבל זהו גם מצב החירום שנגזר עליה־עלינו מתוקף הזהויות שלנו. במצב חירום זה, האפשרות למצוא את השביל, להתאים, אינה קיימת. במציאות הזאת הזמן הוא רק ממד אחד שכופה על נעמן דרישות שספק אם ניתן להיענות להן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ