כשדיקלה שרה יוריתמיקס במבטא ערבי

כשדיקלה שרה באנגלית במבטא ערבי, היא לא מפנה עורף למזרח התיכון אלא מבהירה שהיא בוחרת מה לקחת מאירופה ומה מכאן, ואיך מכל הבחירות הללו נוצר משהו חדש

רויטל מדר
רוויטל מדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רויטל מדר
רוויטל מדר

איזה תסביך יש לישראלים עם האנגלית? מי שיודעת לדבר אנגלית בלי להסגיר את הדרכון הישראלי, תזכה כאן לחיים ארוכים, או לפחות לכמה קדנציות בראשות הממשלה. הצמא של ישראל, ושל יותר מדי ישראלים, להיחשב חלק מהמערב עובר גם דרך האנגלית, שצריכה להיות משופשפת ונטולת כל ניחוח של ישראליות. ומי שלא הצליחה? ובכן, דינה יהיה כדין דוד לוי. היא ככל הנראה תיהפך לגימיק. אז מה אם אותה אנגלית משופשפת משמשת אותנו, במסעותינו לארצות הברית, כדי לדחות לעולמי עד את האפשרות שיום אחד יהיה כאן שלום? אז מה אם אנחנו משכללים אותה רק כדי לנאום על דעאש, איראן, שואה ולאחרונה אבולה. אנגלית משופשפת היא כלי מצוין להפחדה, והעדרה הוא כתם. אחרי הכל, איך אפשר להיות ישראלי בלי להפחיד? איך אפשר להיות ישראלי בלי לחוש בוז עמוק לתרבות הערבית? בתרבות המיינסטרים אי אפשר. זה שקול לבגידה, ותודה לנינט על שערכה חינה ולבשה בגדים מסורתיים, כדי להבהיר שאפילו למאמי הלאומית אסור להסגיר את המרוקאיות שלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ