האזרח קליין

שובו של "אדי קינג"

“אדי קינג”, סרטו של גידי דר מ-1992, יוצא כעת בדי־וי־די, המאפשר חשיפה מחודשת ליצירה, שמציגה לא רק את הזיותיו של הגיבור אלא גם את הזיותיה של המציאות הישראלית

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

ציינתי כבר כמה פעמים בעבר כי לדעתי, 1992 היתה אחת השנים המשמעותיות ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, כיוון שבאותה שנה התפצל הקולנוע המקומי לשלל גווניו וסגנונותיו, שמלווים את העשייה הקולנועית בארץ עד היום. הסרט שסימן את התופעה הזאת יותר מכל היה "החיים על פי אגפא" של אסי דיין, שריכז את רכיביהם של הקולנוע הישראלי בפרט ושל התרבות הישראלית בכלל אל תוך לילה אפל אחד, שסופו טבח אלים, אך גם בישר בסופו את הולדתו של בוקר חדש. בצד "החיים על פי אגפא" עלו לאקרנים באותה שנה כמה סרטים חשובים וטובים נוספים, בהם "חסד מופלא" של עמוס גוטמן, "אזרח אמריקאי" של איתן גרין ו"סיפורי תל אביב" של איילת מנחמי ונירית ירון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ