דוד גורפינקל על העונג הפיסי שבקולנוע

דוד גורפינקל, הבכיר בצלמי הקולנוע בארץ, מסתייג מהמלה ”יצירתי” ומסביר למה הוא אדיש לסרט שעשה עם סטאלון, מה למד משבי גביזון ואיך זה שהוא לא בקיא בצד הטכני של הצילום

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

תולדות הקולנוע הישראלי מאז שנות ה-60 משתקפות ברשימת הסרטים הארוכה - הכי ארוכה בקולנוע הישראלי - שדוד גורפינקל חתום עליהם כצלם. יעידו "חור בלבנה", "שלושה ימים וילד", "כל ממזר מלך", "מצור", "מלכת הכביש", "השוטר אזולאי", "קזבלן", "עיניים גדולות", "חגיגה בסנוקר", "אמי הגנרלית", "זעם ותהילה", "חמסין", "הקיץ של אביה", "שחור", "סוף העולם שמאלה" ו"סיפור גדול" - רק קומץ ממה שצילם גורפינקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ