איך למדתי לאהוב את חנה ארנדט

מרגרטה פון טרוטה היא אחת הבמאיות הבולטות של הקולנוע הגרמני. בראיון עמה לרגל צאת סרטה חנה ארנדט, על הפילוסופית הגרמנייה־היהודייה, היא מספרת כיצד נרתעה תחילה מלעשות סרט על רעיונות ומדוע הוא מתמקד רק בארבע שנים

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

בשנת 2002, מיד לאחר שסיימה את העבודה על סרטה "רוזנשטראסה", שהביא את סיפורן של כמה אלפי נשים גרמניות שיצאו ב–1943 להפגין ברחובות ברלין בדרישה לשחרר את בעליהן וקרוביהן שנעצרו על ידי הגסטפו, ניגש אל הבמאית הגרמנייה מרגרטה פון טרוטה ידיד קרוב. "עכשיו אני רוצה שתעשי סרט על חנה ארנדט", אמר לה. אבל פון טרוטה כמעט נבהלה מהרעיון. "חשבתי לעצמי 'הו, לא, זה בלתי אפשרי לעשות סרט על פילוסופית, על הוגה'", היא מספרת בראיון שהתקיים בתל אביב לאחרונה. "באותו רגע חשבתי כקולנוענית – הרי חייבים לראות משהו על המסך, ומחשבות ורעיונות הם כמובן בלתי נראים, אז איך אפשר בכלל לעשות סרט כזה?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ