"אבדון"

כשטום קרוז הולך לאיבוד בחלל

“אבדון” הוא פנטסיה מדע בדיונית המבקשת לעסוק בזיכרון, אבל מתקשה להישאר שם אחרי הצפייה

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי קליין
אורי קליין

באחד מרובדי העלילה שלו עוסק "אבדון", הפנטסיה המדע בדיונית האפוקליפטית של ג'וזף קוזינסקי, בזיכרון. ואמנם, בזמן הצפייה בסרט הוצפתי בזיכרונות מאוסף רב של סרטים, ובהם "כוכב הקופים", "בלייד ראנר", "מטריקס", "אינטליגנציה מלאכותית", "היום שאחרי מחר", "וול-אי", "התחלה" ואפילו "המזח" המופתי של כריס מרקר, שנדמה ששברי רעיונות מתוכם, ומסרטים מדע בדיוניים רבים נוספים, התנקזו אל תוך סרטו של קוזינסקי מבלי לתפוס אחיזה בחזון קולנועי עתידני שהוא בעל ייחוד (במהלך הצפייה עלו בי גם זיכרונות מ"רומן בלתי נשכח" ו"נדודי שינה בסיאטל", משום שסרטו של קוזינסקי עוסק גם באובדן רומנטי ובסיכוי למציאתה של אהבה אבודה, וגם בו בניין האמפייר סטייט בניו יורק ממלא תפקיד חשוב).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ