דוקאביב |

מדוע נדחקו הנשים החלוצות

הן עלו לארץ והצטרפו לקיבוץ מתוך אידיאלים של שוויון וסוציאליזם, אך במהרה נדחקו לעבודות נשיות מסורתיות. הבמאית מיכל אביעד מסבירה איך סיפורן של חמש הנשים מתקופת היישוב שהיא מציגה בסרטה התיעודי משקף בזעיר אנפין את מעמד הנשים בחברה הישראלית עד היום

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נירית אנדרמן

“עליתי לארץ, לעין חרוד, בשנת 1924”, אומר קול נשי בפתיחת הסרט “החלוצות”. על המסך מופיע תצלום ישן בשחור לבן של אשה המשעינה את לחיה על ידה, משקפיים עגולים לעיניה. “עוד הספקתי להיות ברוסיה שבע שנים לאחר המהפכה. אבל חששתי שבסופו של דבר אצטרך להמשיך את חייהן של אמי וסבתי, ואילו אני חלמתי לבנות חברה חדשה, מהפכנית, בפלשתינה”. קטעים מסרטי ארכיון ישנים מרצדים על המסך, ובהם נראית שורה של פליטים, נשים וגברים, עושים את צעדיהם הראשונים על אדמת ארץ ישראל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ