כשאת אומרת קאמפ, למה את מתכוונת? - קולנוע - הארץ

כשאת אומרת קאמפ, למה את מתכוונת?

המאמר "הערות על קאמפ" מ-1964 סימן את סוזן זונטג כאינטלקטואלית מבטיחה ושינה שיח תרבותי שלם. אבל מה מייצג המושג החמקמק הזה, בייחוד כיום, כשהכל קאמפי? חן שיינברג מנסה לפצח את סוד הקסם בערב מחווה שיוקרנו בו שלושה סרטי אוונגרד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נטע אלכסנדר

"דברים רבים בעולם לא נקראו בשם; ודברים רבים, אף כי נקראו בשם, מעולם לא תוארו. אחד מאלה הוא הרגישות –מודרנית בתכלית, גרסה של תחכום אם כי בדרך כלל לא מזוהה עמו – הידועה בשם הכיתתי קאמפ (camp)". הציטוט הזה פותח את מאמרה רב ההשפעה של סוזן זונטג "הערות על קאמפ" (תרגום: רחל נאמן), שהופיע לראשונה ב-1964 וסימן את הרגע שבו הקאמפ – אותה תופעה תרבותית חמקמקה שזונטג התעקשה להגדיר כ"רגישות" – עבר מהשוליים של התרבות האמריקאית למיינסטרים. מאמרה הקצר והדחוס של זונטג, אז בת 31 בלבד, הוא דוגמה נדירה למאמר אקדמי שהצליח לשנות שיח תרבותי שלם, לטשטש את ההבחנה בין תרבות "נמוכה" ל"גבוהה" ולנתח את הקשר בין סגנון אסתטי לתופעות חברתיות ופוליטיות ובהן היחס להומוסקסואליות ומיניות נזילה, ביקורת על אורח החיים הבורגני וכמיהה אוטופית לעולם קרנבלי של היפוך תפקידים, טשטוש גבולות ומשחק אינסופי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ