קארן בלק: אשה בעקבות גורלה

הדמויות שגילמה הפגינו חוסן אך גם חולשה. בזכות תפקידיה ב”אדם בעקבות גורלו” ו”רסיסי חיים” היתה השחקנית קארן בלק, שמתה בשבוע שעבר, הסמל של הקולנוע האמריקאי החדש

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

השחקנית האמריקאית קארן בלק, שמתה ביום חמישי שעבר ממחלת הסרטן והיא בת 74, הופיעה ב-200 סרטי קולנוע וטלוויזיה.

תהילתה היתה בתחילת הקריירה שלה, כאשר הופיעה בכמה מהסרטים החשובים ביותר שנוצרו בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70, כגון "אדם בעקבות גורלו" של דניס הופר (1969), "רסיסי חיים" של בוב רפאלסון (1970), שעל תפקידה בו היתה מועמדת לאוסקר משנה וזכתה בגלובוס הזהב, Drive, He Said”” מ-1971, הסרט הראשון שביים ג'ק ניקולסון, "קובלנתו של פורטנוי" של ארנסט לימן, על פי רב המכר של פיליפ רות (1972), "גטסבי הגדול" של ג'ק קלייטון (1974), שזיכה אותה בגלובוס זהב נוסף, "יומו של הארבה" של ג'ון סלזינג'ר (1975), "נאשוויל" של רוברט אלטמן, אף הוא ב-1975, ואפילו סרטו האחרון של אלפרד היצ'קוק "Family Plot" מ-1976, שכונה בזמנו בישראל "מזימות", ובו גילמה נוכלת ברונטית שחובשת פאה בלונדינית בזמן שהיא מבצעת את מעלליה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ