הפרשנות של ספייק לי לזוועה של "שבעה צעדים"

נקמה רצחנית עומדת במרכז סרטו החדש של ספייק לי "שבעה צעדים", המבוסס על סרט הפולחן הדרום־קוריאני. אילו קווי דמיון ניתן למצוא בין גיבורו הזועם של הסרט לבין הבמאי הנועז ומעורר המחלוקת?

לוגאן היל
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגאן היל
ניו יורק טיימס

"זעם לא צריך להתבשל במשך שנים, אבל נקמה?" אומר הבמאי ספייק לי בעודו חותם במהירות על 50 כרזות לסרט בסוויטה במלון בלב מנהטן. "נקמה לוקחת זמן. זה הנושא העתיק ביותר בסרטים, בסיפורים. זה התחיל עוד בתנ"ך".

בסרטו החדש של לי, "שבעה צעדים", ג'וש ברולין מגלם את ג'ו דוסט, פרסומאי אלכוהוליסט ואב מזניח שנכלא בחדר קטן ומסתורי למשך 20 שנה ללא סיבה נראית לעין. ג'ו מאמין שמישהו הפליל אותו ברצח אשתו, ושבתו נחטפה, וחמתו בוערת בו במשך השנים עד שהיא מזדקקת לתאוות דמים צרופה. כשג'ו משתחרר לבסוף משביו, הוא נחוש בדעתו לנקום. כל מעייניו נתונים למשימה הזאת, ואפילו העיר הלא מזוהה שבה הוא מתגורר כמו נכנעת לרצונו. באחת התמונות ג'ו, בחליפה שחורה קודרת ובהבעת זעף רצחנית, מחליק ברחובות העיר, הנגללים מתחתיו כמסועים. הוא כמו נדחף אל הנקמה שלו, כאילו כוח עלום מושך אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ