"שש פעמים" הוא פעמון אזעקה

אחד הדברים המחרידים בסרט הטוב והקשה הזה הוא תיאור הדרך שבה החברה מתעלת נערים, שרובם אינם מנוולים חסרי כל מצפון ורגש, להיהפך לכאלה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפי סער
צפי סער

לולא ידעתי כי את הסרט "שש פעמים" יצר במאי ושמו יונתן גורפינקל, על פי תסריט של רונה סגל, הניחוש הראשוני שלי היה שהוא בוים בידי ואלרי סולאנס, הפמיניסטית שקראה בשנות ה-60 להכחיד את המין הגברי, או בידי בת דמותה העכשווית. למעשה, תוך כדי הצפייה התלבטתי מה אעשה בסופה: אתאבד? אפסיק לנצח כל קשר עם גברים?

שום דמות גברית לא יוצאת טוב מהסרט הזה: לא הנער שגילי, גיבורת הסרט, נדלקת עליו ותוך כדי ניסיונה להתקרב אליו נהפכת לסחורה מינית שהוא וחבריו מעבירים זה לזה; לא החבר הנכלולי שלו עומרי שמסרסר בה; גם לא הנער השמנמן חסר הביטחון: גם הוא, שנתפש בהתחלה כמו בן אדם – מתעניין בגילי ולא רק בגוף שלה, מחזיק לה את השיער כשהיא מקיאה – אונס אותה; לא הרוב המכריע של הנערים האחרים וגם לא הגברים המבוגרים, האבות, שנעים בין היעדרות, שתיקה (שמאפיינות גם את האמהות) ואולי גם חרמנות משלהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ