מערכת שליחויות האוכל של מומבאי: למי שנגעל מתנאי הבישול המקומיים

מערכת שליחויות האוכל המתוחכמת של מומבאי עומדת במרכז הסרט "לאנצ'בוקס". הבמאי,
 ריטש בטרה, מספר על השינוי הגדול שעובר הקולנוע ההודי ומסביר למה הוא מקנא ביוצרים הישראלים

דפנה ארד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דפנה ארד

היעילות המוכחת של מערכת שליחי האוכל במומבאי מאותגרת בסרטו של הבמאי ההודי ריטש בטרה, "לאנצ'בוקס". הסרט, זוכה פרס חביב הקהל בשבוע המבקרים בפסטיבל קאן, מוקרן בבתי קולנוע לב וברחבי הארץ החל מסוף השבוע שעבר.

במומבאי הצפופה, שבה מתגוררים מעל כ-20 מיליון תושבים, הכבישים פקוקים ומערכת התחבורה הציבורית כל כך צפופה ועמוסה עד שאין לאדם העובד יכולת לקחת אתו אוכל להפסקת הצהריים. בתנאים המיוחדים האלה צמחה מערכת משומנת של משלוחים, הדאבאוואלה (Dabbawala), שמעבירה יום יום 200 אלף מכלי אלומיניום של אוכל טרי וחם מהמטבח הביתי או מהמסעדה האהובה, היישר להפסקת האוכל של האדם העובד.

השירות הושק כבר ב-1890 תחת השלטון הבריטי, אז הועסקו בו 100 שליחים. הגורמים הזרים ששטפו את העיר נגעלו מהאוכל המקומי ודרשו לאכול את המאכלים שהם מכירים מהבית, אך במשרדים לא היו מטבחונים, ונשיאת האוכל הצטיירה כמסורבלת או מתחת לרמתם האריסטוקרטית, וכך נוצרה דרישה לשליחי אוכל. כיום זה השירות המועדף על מעמד הביניים במומבאי, וחברים בו מעל ל-4,500 שליחים מאוגדים וזריזים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ