מכונת הזמן התוניסאית של רובי אלמליח

רובי אלמליח נכנס למכונת זמן כשצילם את "זית על מא" (שמן על מים), המתעד משפחה שעלתה מתוניסיה ב–2006 וחוֹוה התנכרות. הסרט, זוכה פרס הבימוי בפסטיבל ירושלים, נוצר מתוך געגוע עז לתרבות שהוריו בעטו בה ושהוא לא הכיר מעולם

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

13 תרנגולות שמזלן לא שפר עליהן מככבות בסצינת הפתיחה של הסרט "זית על מא" (שמן על מים). הן מובלות בכלובים קטנים לשדה פתוח, צהוב-מיובש, ונשחטות לנגד המצלמה, מונחות על הארץ לדמם. מיד אחר כך יושבים בני משפחת אוזן במטבח הביתי, זבובים מזמזמים מעליהם, והם מורטים בקצב את הנוצות. אם ישנו עניין שברור לחלוטין מסצינות הפתיחה, הרי הוא שהמציאות, כפי שרואה אותה הבמאי, רובי אלמליח, אינה מיופה, לא אסתטית בכוח, לא קלה לעיכול. ואף על פי כן, "זית על מא" הוא סרט שיש בו יופי ומורכבות אנושיים וקשיים המהדהדים לזמנים אחרים, שנבחנים בעיניים בנות זמננו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ