שובר הקופות "נעלמת": כל המיתוסים המיזוגניים בסרט אחד

האם סרטו החדש של דייוויד פינצ'ר הוא מנשר של שנאת נשים או מסר של העצמה? על הוויכוח הסוער שמעורר העיבוד הקולנועי לספרה השנוי במחלוקת של גיליאן פלין "נעלמת"

אמין סיינר, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמין סיינר, גרדיאן

מאמרי הדעות מהשבוע שעבר, שאפשר לסכם אותם בשאלה "האם 'נעלמת' הוא יצירת מופת פמיניסטית או סרט שפוגע בכל הנשים בכל מקום?" לא צצו יש מאין. כשספרה של גיליאן פלין ראה אור ב-2012 ונהפך לרב־מכר, הואשמה הסופרת האמריקאית ב"עוינות עמוקה כלפי נשים". סיפורה הסוחף אם כי המגוחך – וכאן נזהיר שהעלילה כולה תפורט כאן – על איימי דאן, פסיכופתית עשירה ויפהפייה שכנקמה בבעלה הבוגדני מפלילה אותו ב"רצח" שלה, ובתוך כך בודה מלבה האשמות באונס נגד גברים (שאחד מהם היא רוצחת בהתקף טירוף) בטרם היא מפילה בפח את בעלה השבור באמצעות גניבת הזרע שלו, עורר זעם. בלוגרית אחת סיכמה יפה את ההתנגדויות לדמות: "היא התגלמות של אלף מיתוסים ופחדים שקשורים להתנהגות האשה. אילו היינו קושרים למיטות כמה לוחמי זכויות הגברים ומורידים למחשב את הסיוטים שלהם, אני לא חושבת שהדברים שהיינו מקבלים היו מגוחכים כמו העלילה הזאת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ